גם ממה שהביא ראיה מהרא"ש ור"ת דכתבו דמיירי בקרק' של גוי מדקתני סיפא דהך מתניתא אבל אם אמר של איש פ' כו' מוהרי"ק כתב על זה דעל הרמב"ם סמכינן דהוא מאריה דאתרא כו' ולא אבין למה לא דחה ראיה זו דהרא"ש ור"ת לא הביאו מתניתא זו אלא לענין ערלה ונטע רבעי ולא לענין שביעית ואפשר דמאחר דיש שני פירושים דהפי' ראשון פירש דמיירי ג"כ לענין שביעית ועזיקה פי' מעוזק זה פי' שני פירש שם עיר ולא איירי לענין שביעי' לכן לא הביא הראיה משם אף לענין שביעי': ומה שכתבו התוס' שם פי' בקונדריס מפרדס מעוזק ומשומר וקשה לי כו' והדר הכי כתבו ואין נראה לר"ת דהא בהדייא תני כתב ר"ת אין ראיה דסובר ר"ת כפי' ראשון אלא בא לומר שהקושיא שהקשה רש"י על פירוש זה אינה קושיא אלא דיש חילוק בין מן המשומר ובין מן ההפקר והואיל וכן אפשר לפרש עזיקה משומר ואפי' לפ' שהיא שם עיר מא"י ולהכי לא הביאו ראיה משם לענין שביעית ועל מה שכתב מוהרי"ק על דברי כפתור ופרח דברי הרב אינם צריכים חיזוק שכל דבריו הם ישרים ונכוחים למוצאי דעת. ומ"ש מוהר"ר משה מטראני לפי דברי הרמב"ם שגם הוא סובר בפירות שזרעם גוי בקרקעו יש בהם קדושת שביעית וז"ל לכן נראה לי לפ' דברי הרב ז"ל שרוצה לומר שמה שזרע הגוי בשביעי' דאע"ג דאין קנין לגוי אינו אסור לאכול כמו מה שזרעו ישראל שהוא אסור באכילה וחייב לעוקרו וכמ"ש הרב ז"ל בפ"א ולא בספיחים ג"כ של ישראל שכתב למעלה בפ' זה שגזרו עליהם מפני עוברי עבירה אלא מותרי' באכיל' בקדושת שביעי' והגוים אפי' שזרעו אותם אינם מצווים על השביעי' כדי שנגזור עליהם ולכן הם מותרים כמו הספיחים מן התורה עכ"ל הפירוש הזה הוא הפי' שפירש מוהררי"ק אלא שהוא מפרש שמה שכתב הרמב"ם מותרים לגמרי שאין בהם קדושת שביעי' אלא מותרין באכילה בקדושת שביעית ומהררי"ק פי' מותרים לגמרי וכן הבין בעל כפתור ופרח בדברי הרמב"ם ולא נהירא לי מה שפי' הרב משה מטראני שהם מותרים לאכול בקדושת שביעית דאם איתא לא היל"ל פירותיו מותרים אלא היה לו לומר אוכלים אותם בקדושת שביעי' כמו שכתב בפ"ד וז"ל התבואה והקטניות אסורין באכילה משום ספיחים ופירות האילן אוכלין אותם בקדושת שביעי' אלא ודאי שפירוש מה שאמר כאן מותרין פירוש מותרין לגמרי ואין בהם קדושת שביעית ובהא סליקנא ובהא נחיתנא דפירות הגוי בקרקעו יש בהם חיוב תרומו' ומעשרות כסברת מוהרי"ק ז"ל נאם הצעיר שם טוב עטייא:
אבקת רוכל · חלק כ״ה סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
