עוד הביא ראיה מוהר"ר משה מטראני מבריית' דאיתא בפ' בתרא דיבמות גוי שהיה מוכ' בשוק ואמר פירות הללו של ערלה הן של עזיקה הן של נטע רביעי לא אמ' כלום שלא נתכוון אלא להשביח מקחו לא אמר כלום ופירש"י של עזיקא מפרדס מעוזק והיה שנת שביעית ומשמע משום דדוקא דלא נתכוון אלא להשביח מקחו לא אמר כלום הא לאו הכי היתה בהם קדושת שביעי' וגם לפי' שני שכתב שעזיקה שם עיר שבא"י שהיו פירותיו משובחין ולא דחה רש"י הפי' הראשון אלא מטעם דלא שנא מן המשומ' ול"ש מן המופק' אמנם לענין הדין שוים הם ולדעתי אינו כן מאח' דפי' דעזקה אין פי' מעוזק מכח הקושייא שהקשה ולא הייתה שנת שביעית אלא שם עיר מא"י ולא מיירי אלא לענין מעשרות לא יש ראיה משם אם יש שביעי' במה שנזרע בקרקע דגוי וגם לפי' הראשון שהביא מוהרי"ק דשם מיירי במה שנזרע בקרקע ישראל וכתב הוא ז"ל דאם איתא דמיירי שנזרע בקרקע ישראל למה ליה למימ' דלא אמ' כלום מטעם דאינו נאמן היה לו לומ' אפילו שיהיה נאמן שהפירות הן מעזיקה לא חיישינן שמא הם מפירות שנזרעו בקרקע ישראל ונפלאתי ולא אבין למה לא חיישינן שמא מפירות שנזרעו בקרקע ישראל הן ויהיו אסורין:
אבקת רוכל · חלק כ״ה סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.