אבקת רוכל · חלק כ״ה סימן ה׳

ומ"ש החכם נר"ו דיש לדחות שמא פירות ישראל ביד גוי הן ודחה מה שטענתי על זה אינה דחיה והרי הבאתי מה שכתב הרא"ש בשם ר"ת ז"ל דעל כרחין מיירי בקרקע של גוי ולא שלקחו מישראל מדקתני סיפא דהך מתני' אבל אם אמר על איש פלוני כו' וכדי להעמיד דחייתו השמיט ידו והעלים עיניו כאן מזה שכתבתי בשם הרא"ש ור"ת ז"ל והרי הוא מוכרח שהברייתא דברה בפירות של קרקע גוי וסבירא להו לרש"י ורבותיו הרא"ש ור"ת דהם אסורים ואחר כך כתב דא"ל דהרמב"ם ז"ל שהוא מאריה דאתרא פליג עלייהו וגם נמצא לרבינו שמשון הזקן ז"ל דפירות הגוי יש בהן קדושת שביעית כדמוכח בדוכתיה טובא ועל הראיה שהבאתי מתוספתא דאהלות כתב ג"כ דאיכא לאוקומי בפירות ישראל ביד גוי ובאיכא לאוקומי דחה ראייתי מפשט התוספתא שהבאתי בשנת הרצ"ב והרי בעל כפתור ופרח שפרח ונדפס אחר כמה שנים שהביא תוס' זו בפ' י"א והבין בבירור ממנה מה שהבנתי אני שפירות הגוי בקרקעו בארץ ישראל אסורים שהרי כתב פי' על תוספ' זו ועל מעשה דרבי דבית שאן שאפי' בפירות שביעית של גוי היו נוהגים בו איסור קודם לכן והביא פידוש רבינו שמשון על התוספתא הנז' ועל פירושו כתב מה שכתב וכ"כ בפרק הנז' נמצא לפי זה שכבוש עולי בבל אינו נאכל ואפילו נעבד וכן נמי נראה לפי דברי הראב"ד ז"ל והזכרנוהו בפ' שאחר זה גבי עזיקה ואמנם האיסור מבואר באהלות פי"ז זכרנוהו בפ' י"א עכ"ל וכת' אח"כ בפ' מ"ז ההיא דעזיקה וכתב יש מפרשים ויש אומרים והם פירושי רבותיו של רש"י ז"ל ופי' רש"י וכתב הראב"ד פי' עזיקה ארץ עבודה ואם ספיחים אסורים בטביעית כ"ש פירות ארץ ישראל ארץ עבדה בין של גוים בין של ישראל ואמרינן שאינו נאמן שלא נתכוון אלא להשביח מקחו ע"כ הרי של כל פירות של עזיקה שגדלו בקרקע גוי בארץ ישראל יש להן דין שביעית ולא כדחיית החכם נר"ו שהן פירות של ישראל ביד גוי וכן בפי"א כתב על מתני' דשביעית פ' לא נאכל ולא נעבד שאסור לנו עבודת הארץ ההיא ואם תעבד ע"י אחר אסור לאכול ממה שתוציא והוא לשון פירושי הרמב"ם ז"ל ואי אפ' לפרש מה שפי' החכ"ם נר"ו שאותו אחר הוא ישראל כיון שכתב קודם שאסור לנו עבודת הארץ ההיא והוא כולל דלנו את כל ישר' וכתב אח"כ ואם תעבד כו' אחר דמשמע דאינו ישר' משלנו וכן בעל כפתור ופרח לשון הרמב"ם ז"ל שכתב בפ' מ"ז במה שתמה על מה שכתב הרמב"ם ז"ל דפירות הגוי מותרי' שהרי שנינו לא נאכל ולא נעבד והרב בעצמו פירש שאם תעבד ע"י אחר אסור לאכול ממה שתוציא וזה אפי' בקרקע הגוי דאם היה דעת הרב ז"ל שאינו נעבד ר"ל בקרקע ישראל כו' ע"כ הרי שהבנת דברי הרב ע"י אחר הוא גוי בקרקעו וכ"כ אח"ך וממשנת אינו נאכל ואינו נעבד יראה ג"כ כדפרשתי שע"י הגוי בעבודתו הן אסורים כו' ע"כ וכתב אח"ך נמצאת למד שבקדושה שניה אסורה בעבודה מדאורייתא וספיחיה אסורין מדרבנן וכן לפי הנראה מה שזרע הגוי בקרקעו וכתב אחר כך אם כן מה שזרע הגוי בקרקעו בארץ ישראל מקדושה שהיה בשביעי' אסור אבל ספיחיו מותרין ע"כ: וגם כי מדברי הרמב"ם ז"ל פ"ד שכתב גוי שקנה קרקע מא"י וזרעה בשביעי' פירותיו מותרין שלא גזרו על הספיחים אלא משום עוברי עבירה והגויים אינם מצווים כו' נראה מפשט לשונו שפירות הגויים בקרקעם אין בהם קדושת שביעית הרי כתב בפירוש המשנה שאם תעבד ע"י אחר דהוי גוי כדהוכחתי לעיל שפירותיו אסורים וכן כל המפרשים ז"ל שהבאתי למעלה סוברים כן שפירות הגוי בקרקע אסורים בשביעית. לכן נראה לי לפרש דברי הרב ז"ל שרוצה לומ' שמה שזרע הגוי בשביעית דאע"ג דאין קנין לגוי אינו אסו' לאכול כמו מה שזרע ישראל שהוא אסו' באכילה וחייב לעוקרו וכמ"ש הרב ז"ל בפ"א ולא בספיחים ג"כ של ישראל שכתב למעלה בפ' זה שגזרו עליהם אלא מפני עוברי עבירה והגויים אפי' שזרעו אותם אינם מצווים על השביעית כדי שנגזו' עליהם ולכן הן מותרי' כמו הספיחים מן התורה: ואם הר' כפתור ופרח היה מפרש פי' זה על דברי הרב ז"ל לא היה תימא עליו ולא היה צריך לכתוב ואל הרב ז"ל יש לו להאמין אף על שמאל שהוא ימין נגד כל מה שכתב בכמה מקומות הכתובים למעלה כי פירות הגוי הם אסורים והוכרח ג"כ לכתוב אח"ך נראה שנשארו פירותיהם בשביעית בחיוב תרומות ומעשרות כ' ולא ראיתי ולא עצרתי כ"ח שנים בארבעה שני שמטות ולא מצאתי שום מפרש או פוסק שיכתוב שפירות הגוי בא"י כשנתמרחו ע"י ישראל כו' יהיו חייבים בתרומה אלא הרב הזה וגם הוא לא כתב כן אלא על מה שהבין בפשט לשון הרב שפירותיהם מותרין הם מותרין לגמרי ואינו כן אלא שהם מותרין לאוכלם בקדושת שביעית כמ"ש למעלה ולא נשאר שום סמך לחייב הפירות בתרומה ומעשרות דכיון שהם בקדושת שביעית לפי מה שכתבו המפרשים שהבאתי למעלה וכפי מה שפירשו בדברי הרב ז"ל אין בהם חיוב תרומה ומעש' כמ"ש הר' בעל כפתו' ופרח מי שפירותיו של שביעית אין בו חיוב תרומות ומעשרות ולא נשאר עלי שום קושי כי אם מה שאנו מקילין בפירות שביעית בפירות הגוים שהיה מן הדין לנהוג בהם קדושת שביעית כמ"ש למעלה בשם רש"י ורבותיו ז"ל וכן ר"ת והרא"ש שהכריחו מאותה בריית' שהם פירות הגוי מקרקעו וגם שלא דברו בענין שביעי' אלא בערלה וכלאי' ונטע רבעי הרי שנוי באותה בריית' עזיקה ובין שיהיה פי' עזיקה כרבותיו של רש"י ז"ל או כרש"י או כפי' הראב"ד הרי כתבו שהם פירות גוי בקרקעו וכן פי' רבינו שמשון הזקן ז"ל שכתב פירות הגוי יש בהם קדושת שביעית הרי הם שבעה רועים ומנהיגים אותנו על קדושת פירות שביעית ונוסף עליהם הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה ובחיבו' לפי מה שפי' דבריו והרמב"ם ג"כ דכתב דשמא אין קנין לגוי להפקיע מדיני שביעית והרב בעל כפתו' ופרח שכתב בכמה מקומות כמה פעמים שפירות הגוי הם בקדושת שביעית והביא התוספתא פי"א בפי' רבינו שמשון ז"ל כמ"ש למעלה ואין גם אחד שיחלוק עליהם ואין לי פה להשיב על קושי זה כי אם בענין הביעו' שאנו מקילים וסומכין על דברי רבינו שמשון הזקן שכתב דאע"ג שיש כאן קדושת שביעית כדמוכח בדוכתיה טובא איסו' הוא ודאי דלא פקע אלא ביאור הדבר תלוי בממון להפקר ולחלק לעניים ומצי למימ' קא אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדי' כדאמר בשלהי פ"ק דבכורות ג"כ לוקח תבלים כו' ונרא' לי דמהאי טעמא נמי נקל בדיני סחורה בפירות שביעית דהא דילפינן לאוכלה אמ' רחמנא ולא לסחורה היינו בפירות ישרא' שזכו מן ההפקר משדות ישראל להכי הוא לאוכלה ולא לסחורה אבל מי שלקח בדמים פירות שביעית של גוי הרי תחלתו בסחורה ומצי למימ' אתינא מכח גברא כו' אבל בשאר דיני של שביעית אשר רבו לא מצאתי שום סמך להתי' והר' בעל ס' כפתו' ופרח כתב בפי"א שאפי' בפירות שביעית של גוי היו נוהגים בו איסו' קודם לכן ע"כ ואפש' ג"כ כי מה שהיה אסור הוא ג"כ שצריך לאוכלם בקדושת שביעי' שלא ישלם מהם ולא לענין ביעו' בסחורה. וא"כ לא היו נוהגין להוציא מהן תרומה ומעש' והאסו' בשאר דיני שביעית לא ידענא היכי ליפקע ואפי' היינו מורין עתה להתנהג בדיני שביעית היה נראה עתה כמו תקנה חדשה מה שלא היו נוהגים עד עתה והייתה תקנה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה מצד הגלות והשעבוד שאנו צריכים לעולם לקנות מן הגויים ואין מספר לדיני שביעית כמ"ש התוספות פ' לולב ואם יש מי שיכול ליזהר ולשמו בו תבא עליו ברכת טוב נאם הצעי משה בר יוסף מטראני ז"ל אמר יוסף קארו אחר שכתב החכ' הר' משה מטראני אגרת זאת השנית רצה לעשות מעשה כדבריו בשמטה שעברה ומיחו בידו ובשמטה זו שהיא שנת השל"ד הקשה את רוחו ואמץ את לבבו לתקוע עצמו לעשות מעשה כדבריו ביד רמה וקמו כל חכמי העי' ועיינו בדבריו הראשונים והאחרונים וראו שאין בהם ממש והכריזו בבתי כנסיות בגזרת נדוי שכלם יפרישו תרומות ומעשרות מפירות הגוי שנתמרחו ביד ישראל בשביעית כמו בשאר שנים נאם הצעי' יוסף קארו הכרנו וידענו שנדפס מכתב ידו של מורינו הרב והיא כתיבת ידו ממש וכל הנזכר אות באות חתמנו שמותינו משה גאלאנטי ראיתי מה שכתב מוהר"ר משה מטראני זלה"ה על פירות הנלקחים מן הגוי כשזרעם הגוי בקרקע שלו בא"י בשנת השמיטה אם יש בהם חיוב תרומות ומעשרות וכתב שאין בהם חיוב תרומות ומעשרות ונטה דעתו אחר דעת מוהר"ר שלמה שירילייו זלה"ה שכת' שיש בהם קדושת שביעית ויש להם ביעו' וכתב מוהר"ר משה מטראני זלה"ה שאין להם חיוב תרומה ומעשרות דהא בהא תליא והביא ראיות ממס' ידים פ"ד ממחלוקת רבי טרפון ור"א ן' עזרייא על עמון ומואב מה הן בשביעית שר' טרפון אומ' מעש' עני וראב"ע אומ' מעש' שני ואם היה חיוב בפירות הנלקחים מן הגוי שזרעם בקרקע שלו ומירחם ישראל בשנת השמטה למה לא הביאו ראיה מא"י ויאמר אם מא"י מפרישין מעש' עני עמון ומואב ג"כ יפרישו מעש' עני ואם מפרישין מעש' שני גם הם יפרישו מעש' שני אלא ודאי דאין חיוב תרומות ומעשרות בא"י בשביעית אפילו בפירות הגוי שזרעם בקרקע שלו ומוהררי"ק זלה"ה דחה ראיה זו דאי אפשר דכי היכי דפליגי רבי טרפון סבר דעמון ומואב מפרישין מעש' שני כעולי מצרים וראב"ע סבר דהרי הם כעולי בבל נמי פליגי בא"י אם מפרישין בשביעי' מע"ע או מע"ש: