ראשונה מן הברייתא גוי שהיה מוכר פירות ואמר של עזיקה הן לפירוש רש"י שכתב בשם רבותיו מפרדס מעוזק וגדור לשומרו שהוא שנת שביעית וקשיא ליה להאי פירושא דמה איס' יש כאן אם עבר זמן הביעור לא שנא מן המשומר לא שנא מן ההפקר אסור וקודם הזמן אלו ואלו מותרים הרי דלפי' רבותיו אם היינו מאמינים לגוי שהיו הפירות של שביעית לא היינו לוקחים ממנו ואף רש"י ז"ל לא דחה פירושם מפני שאין הדין אמת שהרי כתב דלא שנא מן המשו' כו' אסור על פירות של גוי דמשמע דפירות של גוי בקרקעו בארץ ישראל יש להם דין שביעית ולפירושו ג"כ דעזיקה שם עיר בארץ ישראל שפירותיה משובחים יהיה משבחן הגוי שהם של אותה העיר ולא אמר כלום ואין חוששין לדבריו דמשמע שאם היינו חוששין שהיו של עזיקה של הארץ ישראל היו אסורין אפי' הן בקרקע הגוי
אבקת רוכל · חלק כ״ה סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
