אבקת רוכל · חלק כ״ג סימן ז׳

עוד מצאתי תוספתא בסוף אהלות והביאה רבינו שמשון ז"ל בפירו' דתנייא העיד יאודה בן יעקב מבי גוברין ויעקב בר יצחק מבית גופנין על קסרין שהחזיקו בה מעולם והתירוה שלא במנין אמר רבי חנין אותה שנה שביעית היתה והלכו גוים לקרקסיות שלהם והניחו שוק מלא פירות ובאו ישראל ובזזום בחזרתם אמרו בואו ונלך אצל חכמים שמא התירו להם חזירים א"ר זריקא בחמשית באדר השני נמנו עליה כ"ד זקנים והתירוה שיהיו הכל נכנסים בתוכה ופרש"י ז"ל שהחזיקו בה מעולם שהיתה של ארץ ישר' וחייבת במעשר ושביעית והתירוה שלא במנין מעצמן התחילו לנהוג בה היתר ולפוטרה ממעשר ושביעית אע"פי שלא נמנו חכמים להתירה במנין ובאו ישראל ובזזום ולא אסרום משום שביעית לאחר הביעור הא קמן דמשום שהתחילו לנהוג בה התר ולפוטרה ממעשרות ומשביעי' בזזו פירות הגוי שמצאו בשוק ולא אסרום משום שביעית לאחר הביעור הא אם היו נמנים כמו שנמנו אח"כ בכ"ד זקנים והתירוה שיהיו הכל נכנסים בתוכה ולא יהיה בה טומאה משום ארץ עממים שארץ ישראל שהחזיקו בה היתה כמו שהעידו לא היו בוזזים הפירות שהניחו בשוק והיו אסורים לאחר הביעו' כמו שאמרו הגויים בחזרתם בואו ונלך אצל חכמים שמא התירו להם חזירים שפירות שביעית היו אסורים אחר הביעור ושמא כבר עבר אז שעת הביעור ולהכי אמרו שמא התירו להם חזירים ובתוספתא דדמאי נמי תניא המשלח ביד גוי הרי זה חושש משום מעשרות ומשום שביעית מפני שהם בחזקת המשתמר משמע שפירות של גויים הם באיסור שביעית אע"ג דאיכא למיתב חושש משום שביעית פירות של ביד הגוי: עוד מצאתי הדבר יותר מבואר בשלהי יבמות גוי שהיה מוכר פירות בשוק ואמר פירות של ערלה הן של עזיקא הן של נטע רבעי הן לא אמר כלום שלא נתכוון אלא להשביח את מקחו ופרש"י ז"ל בשם רבותיו של עזיקא מפרדס מעוזק וגדר לו סביב לשומרו והיא שנת שביעית וכתב דקשיא ליה על פי' זה דמה איסור יש כאן אם עבר זמן הביעור לא שנא מן המופקר ולא שנא מן המשומר אסורים וקודם זמן הביעור אלו ואלו מותרין ולכן פי' דעזיקא שם עיר בארץ ישראל ופירותיה משובחים וגוי זה בחוצה לארץ משבחה ואומר שמעזיקא הביאם אין חוששין לו דלהשביח מקחו הוא דקאמר הכי משמע לפי' רבותיו של רש"י ז"ל דלא אמר כלו' לאוסרם על כך משום דלהשביח מקחו אמר כן דפירות פרדס השמור טובים משל הפקר שיד הכל ממשמשין בהם וקשו להו ידים הא אם היינו מאמינים שאמת אמר שהיה של פרדס מעוזק בשביעית היו אסורים ורש"י ז"ל נמי הכי סבירא ליה אלא דקשיא ליה מאי שנא שמור ממופקר לענין שביעי' אפי' הוא מקרקע גוי כדתניא גוי שהיה מוכר פירות בשוק כו' ור"ת פירש כפי' ראשון פרק לולב הגזול ובסוף פ"ק דקדו' כתב הרא"ש ז"ל בשם ר"ת ז"ל דערלה וכלאים ונטע רבעי נוהגת בשל גוים והביא ראיה מברייתא זו גוי שהיה מוכר פירות בשוק ואמר של ערלה הן של עזקה הן של נטע רבעי הן אינו נאמן דלהשביח מקחו אומר כן אלמא דערלה נוהגת בשל גוים ואין לומר דאיירי בשלקחן מישראל דקתני בסיפא דהך מתני' אבל אם אמר מאיש פ' לקחתים נאמן להחמיר דברי ר' מכלל דרישא איירי כשגדלו בשלו עכ"ל הרי מבואר שפירות שביעית שגדלו בקרקע של גוי בארץ ישר' הם חייבים בביעור מדאמר דלא אמר כלום דלהשביח מקחו אמר כן ומרישא דברייתא נמי משמע דפירות שגדלו בקרקע שלו הן דאי חיישנין להכי דלקחן מישראל לעולם פירות שגדלו בקרקע גוי לא יהיו חייבים בביעור אמאי קאמר לא אמר כלום דלהשביח מקחו אמר כן נימא דנאמן שהם פירות של שנת שביעית אלא שלו הם ואינם של קרקע ישר' אלא מדקאמ' לא אמר כלום משמע דאפילו בפירות שגדלו בקרקע שלו חייבים בביעור: הרי מבואר שפירות שמוכר גוי זה גדלו בקרקע שלו כמו שהכריחו ר"ת והרא"ש ז"ל ואפ"ה אצטריכנן למימר דלא אמר כלום דאי אמר כלום הוו אסורים משום שביעית והא דלא אייתי ר"ת ז"ל ראיה מהכא נמי דשביעית נוהגת בשל גוי היינו משום דלא איירי ר"ת לא במאי דאסיר חוצה לארץ כמו בארץ והם ערלה ונטע רבעי ועוד דערל' ונטע רבעי הם מפורשים בברייתא ושביעית אינו מפורש אלא עזיקת ויש פירו' אחר של עזיקת שהוא שם עיר כדפי' מכל אילין משמע דרש"י ורבותיו ור"ת והרא"ש ז"ל כולהו סבירא להו דפירות שביעית שגדלו בקרקע של גוי דארץ ישר' חייבים בביעור והרמב"ם ז"ל כתב פ"א מתרומות גוי שקנה קרקע בארץ ישראל לא הפקיעה מן המצוות אלא הרי היא בקדושת' משמע דלכל מצוות הנוהגות בארץ ישר' לא הפקיע' קנין הגוי לא שנא שביעית לא שנא תרומות ומעשרות וכן כתב בסמוך ויש קנין לגוי בסורייא להפקיע מן המעשרות ומן השביעית כמו שנתבאר משמע דבארץ ישראל אין קנין לגוי להפקיע מן השביעית ומה שכת' בפ"ד גוי שקנה קרקע בארץ ישראל וזרעה בשביעית פירותיו מותרין כתב עליה הרב בעל כפתור ופרח תימא על זה כו' גם כי אח"כ כתב שעל הרב ז"ל יש לו להאמין אף על שמאל שהוא ימין: