עוד כתב דכיון דגידולי קרקע של גוים קדושים הם לענין מעשר הכי נמי בשביעי' והא ודאי סברא היא דכיון דלא פקעה קדושתה ביד גוי לענין מעשרות הכי נמי לענין קדושת פירות שביעית דאע"ג דלענין מעשרות בעינן מירוח ע"י ישראל התם גזרת הכתוב הוא דגנך ולא דיגונו של גוי אבל פירות שביעית קדישי ממילא דקדושת הארץ לא פקעא ביד גוי דאין קנין לגוי בא"י להפקיע מידי מעשר ושביעית דהוי שביעית דומייא דמעשר דקדושתו בפירות הכי נמי בשביעית פירותיו קדושים לענין ביעור דלענין איסור עבודה בקרקע לא איצטריך. עד הנה הגיעו תוכן ראיותיו ואח"כ האריך בהני פירות שביעית בענין אכילתן והנייתן וביעורן:
אבקת רוכל · חלק כ״ג סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.