ואחר שעלה בידינו ברור זה הנה הוסר מנ"ד מכשול אחר והוא כי שאלתי את פי הקצבים ואמרו כי נמצאת בחתיכה דילאנטיירא זו דבוק קצת מחלב הכליות וכיון שכן הרי יש כאן חלב מפעפע ואוסר במליחה אף להרשב"א וחביריו אכן במה שכתבתי נסתלק גם איסור זה אפי' היה חלב כליות זה הנמצא בחתיכה זו שיעור גדול עד שאין בחתיכה עצמה ששים כנגדה וזה ע"פ ב' דרכים אלו שכתבתי אם להתיר הכל ואפי' חתיכה עצמה או להתיר כל חתיכות והיא גופה תאסר כדברי רבינו נתנאל ואולם באמת ובתמים יש לזו היתר יותר מפורסם אף למחמירים בתכלית שאמרו הקצבים שחלב הכליות הנמצא בחתיכה יהיה שיעורו קרוב לשני דרה"ם ולא יותר על שלשה ואמרו כי דלאנטי"רא א' שוקלת מעט פחות ממאתים דרה"ם ויש מאתים ויש יותר הכל כפי גדלה וקטנה ועתה אם נשער חלב זה כשיעור הגדול שהוא ג' דרה"ם גם יש לשער הירך כשיעור הגדול והרי ימצאו בירך מאה ושמונים דרה"ם של היתר כנגד שלשה דרה"ם של חלב זה ואם נשער כשיעור הקרוב שהוא שנים דרה"ם הרי יש בחתיכה זו ואפי' קטנה שבקטנה ק"ך דרה"ם של היתר ומה גם כי מספק יש להקל ולשער בפחות שבשיעורין ונלמד זה מהגה"ה שמצאתי בש"ד אשר בידי וז"ל וכשתרצה לדעת האיסור של החלב אז תניח לנקר ירך א' על המיעוט שיכול ולא לחתוך ממנו הרבה עכ"ל ועם היות שראיתי שערים אחרים שאין בהם ההג"הה זו עכ"ז מספרי' דאיתא נלמוד בבירור דיש לסמוך על המיעוט מן הספק וכללא הוא דמספיקא לא מחזיקינן איסורא הגה"ה דאע"ג דהחלב לפנינו עכ"ז ועוד דספיקא דרבנן שיעורו דבר ספק הוא וכיון שכן הוא דאע"ג דחלב גם כי נקח כל צדי צדדי החומרות זה איסורו מן התור' שכולן נתחברו בההיא הגה"ה שיעורא דס' הוי דרבנ' דאשרי שכתבתי בסמוך הרי מטע' דמדאוריתא אפי' לח חלב זה הכל מותר כיון שיש בלח בטל ברוב כדאיתא ששים בחתיכת ההיתר כנגד מיהו למ"ד מין במינו האיסור וחתיכה עצמה מותרת דאוריתא ע"כ מאיסור חלב זה וכ"ש האחרות נמצא כללן של דברים דנ"ד אי לא הוה ביה אלא מליחה לחודה דהך בשר שרי ויש לו תקנה לדעת רוב הפוסקים אם להר"י ורש"י וראב"ן והרמב"ם בהדחה וניקור האיסור בלבד ואם לראבי"ה ורבינו יואל והרמב"ן בניקור וקליפה שיקלפו מכל הבשר קליפה דקה מכל מקום איפשר שנגע האיסור בו ושתי דעות אלו דינן שוה בין לשומן גיד בין לחלב הכליות דהא מטעם קולת המליח' אנו באים:
אבקת רוכל · חלק רט״ו סימן ל״ח
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
