ח הדיבור הכללי מתחלק לשלשה מחקרים האחד אמת ויציב כי יש למליח רתיחה לענין פעפוע ועירוב שאר איסורין כדאשכחן בפרק כל הבשר אמר שמואל מליח הרי הוא כרותח ואסיקנא התם הלכתא הכי מכח פירכא דרבי אמי ובפרק גיד הנשה מאי דעתיך דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח ובפרק כיצד צולין אוקי רב הונא הא דתניא צונן לתוך צונן מדיח בשלא מלחו אבל מלחו לא מדאמר שמואל מליח הוא כרותח ואולם יש להבין כי המליחה שיש לה רתיחה צריך שיהיה עמה תנאי והוא שהדבר הנמלח ההוא לא יהא נאכל מחמת מלחו כדאיתא בכל הבשר גבי ההוא גוזלא דנפל כו' כי אמר שמואל מליח הרי הוא כרותח הני מילי דאינו נאכל מחמת מלחו והכי אסקא רבא להא שמעתתא בכיצד צולין האמנם בפי' אינו נאכל מחמת מלחו יש חילוק בין המפרשים וכדכתבו התוס' פרק כל הבשר וז"ל והר"י ישראל התיר כו':
אבקת רוכל · חלק רט״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.