ואפי' לדעת הרב בה"ג דיש בדיקה לנקב בני מעיים היינו כשאירע פעם א' במקרה אבל בנ"ד שנמצאי' לקויים במיעיהם ארבע או חמשה בכל יום ולפעמים רוב הנשחטים או כולם מי הוא שיסמוך על עצמו לבודקם ועוד דאפי' בכי האי גוונא שסובר שיש בדיקה לבני מעיים היינו מדינא דתלמודא אבל בזמן הזה הוא סובר שאין אנו בקיאים בבדיקה ויש לנו לאסור הכל כמו שכתבו הפוסקים בשמו. ועוד דעל כרחין לא אמר הרב בספק נוקב דתבדק אלא כשאין נראה שום לקוי במעיים אבל בנ"ד שהמעיים לקויים ונוטים לשחרות הוי כניקב:
אבקת רוכל · חלק רי״ג סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.