אבקת רוכל · חלק ר״י סימן ה׳

והנני בא עכשיו לצדד צדדי הבעייא כיד אלהי הטובה עלי מי אמרינן דדנין עם המתירים מכמה טעמי' חדא דכבר אנו מוצאים רב נחשון ורבינו חננאל ואבי העזרי והרוקח ובעל העיטור שהכשירו ועוד כאלה וכאלה הספרים מלאים מהם ועוד שפשט המנהג שנים רבות עפ"י וותיקין ואנשי מעשה כנראה מדברי הרב רבינו יעקב בן חביב ז"ל וכך נמצא כתוב אצל הרב רבי יוסף פאסי ז"ל שדעתו נוטה להתירה מבלי נפיחה גם החכם הגדול רבי שלמה סירילייו נר"ו כתב להתיר בבדיקותיו ועוד דאיך נוצי' לעז על אבותינו שאכלו טרפות ונבלות וכדומה לזה כתב רבי' ירוחם בשם ספר האשכול וכמה החמירו רז"ל כדי שלא להוצי' לעז על הראשוני' אפי' בדבר ערוה כ"ש בדבר קל כזה ועוד שהמנהג שנתנהג זה שלוש שני' היה מנהג בטעו' כי הם חשבו שאין שום פוסק מתיר מבלי נפיחה כנראה בפירוש מדברי הסכמתם דקאמר ולא ידענא מאין בא להם להקל בזה כו' ובודאי דמנהג כזה איקרי מנהג בטעות כאשר כתב הרא"ש ז"ל בריש פרק מקום שנהגו ומהרי"ק בשאלתינו גם הרב המאירי כתב כן בפירוש בספר מגן אבות ובספר אהל מועד אשר לי וכאשר דייקו מהירושלמי ואפילו מנהג כזה איקרי מנהג בטעות מאחר דחשבו שהיה אסור מכל וכל והרי הוא מותר ועוד דמאחר שהוציאו לעז על אבותם הוי מנהג בטעות ועוד דגם הרשב"א ז"ל התיר בדבוקה לשדרה משום דכך נראים הדברים שמתחלת בריאתה כך היא כ"ש שהוספת הדבוקה בצלעות כולה מבלי פילוש ופיצול כלל וזיל בתר טעמא ועוד דאי חזינן דהטו' והריב"ש החמירו בזה יש לחלק בהם ולומר דבענין כזה יתירו ובפרט דיש לדקדק בטו' מדקא מייתי לישנא דהרשב"א תחלה ואח"כ שם ריוח גדול וקאמר ואם כל הריאה כו' ועוד דמצינו לדקדק בטור מה דדייק מוה"ר דוד יחייא בהלכות טרפות שלו: