שאלה הימים הראשונים היו טובים יותר מאלה נהגו בשאלונקי להכשיר הריאה הדבוקה אל הדופן או אל הצלעות בלי פילוש מבלי נפיחה כנראה מפי מגידי אמת גם ממ"ש הרב כמה"ר יעקב ן' חביב זלה"ה ולא היה פוצה פה ומצפצף נגד המנהג הזה הנהוג בזמנים ההם זולתי הרב כה"ר יעקב הנז' ולא אבו שמוע לו וע"כ פשט המנהג הזה הרבה שנים מבלי מחאה וזה כמו ג' שנים החכמים השלמים הרמים אשר בעיר הזאת שמעו אומרים מרוע הסדר והתיקון הקורא בין הבודקי' והטבחים על כמה דברים ובתוכם שמעו ג"כ על הדבוקה ואמרו להם שהיו מכשירים אותה ולא לבד זה אלא שהיו מכשירים מיני אופני דבקות אחרות כמו דבוקה ברוחב ארבע אצבעות אשר נתפשט הכשרן מהכשר האחרת ונקהלו לעמוד על נפשם ולדעת מה זה ועל מה זה וחקרו ומצאו שהענין היה תלוי על שהיו מכשירים הדבוקה אל הצלעות מבלי פילוש כמו שנהגו משנים קדמוניות והסכימו להצריכה נפיחה משם והלאה הפך המנהג וכן לשון ההסכמה אשר עשו אנחנו ח"מ בהיותנו כולנו יחד במעמד בב"ה קהל סיצילייא יצ"ו לעמוד על נפשנו שלא להטמא בטרפות ונבלות ונודע אצלנו שהבודקים היו מתירים הדבוקה בלי נפיחה וחפשנו וחקרנו מאין בא להם להקל בה ולא מצאנו אדרבא מצאנו שחכמינו הקדושים אשר בארץ המה החמירו על זה ולא התירו רק הדבוקה שהערוגות דבוקות לשדרה ולא שום דיבוק אחר ע"כ הסכמנו וקבלנו פה א' שכל דבוקה שאינה עולה בנפיח' הבשר אסורה וטרפה והאוכל מהבשר ההוא אוכל בשר טרפה זולת הדבוקה שהערוגות דבוקות לשדרה ולא שום דיבוק אחר עכ"ל:
אבקת רוכל · חלק ר״י סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.