וריש מלין אמרתי לפי שידעתי שבכשכוש עינו הקטן ירד כת"ר אל עומק המושג השמוט ממני ולקוצר המשיג וא"כ יהיה מותר והטרחא יתירא וע"כ חליתי פני תורתו ילמדנו רבינו איזה דרך ישכון אור ונאכל ונחיה לעולם ואני לא ראיתי לגלות דעתי אם לפי שאין ראוי להיות לי דעת מפורסם את פני הוד והדר תורתו שדי לחכימא ברמיזה כדי שלא להתראות מבני כת אחד מהכתות בפרסום מפורסם כי כלם כא' אענדם עטרות לי והיו לי למשיב נפשי:
אבקת רוכל · חלק ר״י סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.