ויש לתרץ בין אליבא דרבינו שמשון בין אליב' דרבינו יונה דשאני הכא בטרפה דאית לה לבהמה תרי חזקות חזקה דרוב הבהמות כשרות הן וחזקה דנשחטה בחזקת היתר עומדת ועוד דרוב בהמות כשרות עדיפה מחזקה דקי"ל רובא וחזקה רובה עדיף כדאמרי' בקידושין בפ' עשרה יוחסין ובנידה פ' כל היד דתנן תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו ר"מ מטהר וחכמים מטמאין לפי שדרכו של תינוק לטפח והוינן בה בטעמיה דרבי מאיר ובטעמייהו דרבנן ומסיק לרבנן דרובא וחזקה רובא עדיף פי' רובא דרוב תינוקות מטפחין בשרצים ובנבלות שבאשפה וחזקה דעיסה רובא עדיף ולכך מטמאין וא"כ הכא דאיכא רובא ועוד טפי חזקה רובא דרוב בהמות וחזקה דנשחטה בחזקת היתר עומדת ולהכי תלו לקולא ואם אתה משיבני א"כ בנ"ד נימא נמי דכיון דרובא עדיף ורוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן דהאי שוחט לא אתרע חזקתיה אלא מכאן ואילך אבל למפרע לא דהשתא ליכא לתרוצי דשאני הכא דאית חזקה אחריתי לאסור דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת ומש"ה לא שוי רובא דרוב מומחין לגביה דהא התם נמי איכא חזקה דעיסה ואפי"ה רובא דרוב תינוקות מטפחין עדיפא מההיא חזקה שתי תשובות בדבר חדא התם הוא דקא סברי רבנן דרובא עדיפא מחזקה משום דחזקת עיסה לקולא ורוב' דתינוקות לחומרא אבל כה"ג דרובא דמצויין לקולא וחזקת דבהמה לחומרא לא ועוד דשאני התם דאיתרע חזקתה דעיס' בבצק דביד התינוק ומסייע ליה לרוב אבל הכא כד איתרע חזקת' דהאי שוחט פרח רובא לגבי' ואשוי אנפשיה ממיעוט המצויים:
אבקת רוכל · חלק ר״ח סימן י״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.