ויהי בראותם כי כלתה אליהם הרעה על כל הסכמות והנידויין שעברו התשובה שעשו היא שעלה על לבם טינא לאמר נחרים גם אנחנו לחכם ולכל מי שקורא אותנו מנודים ומחורמים ובחושבם שהחרם או הנידוי שאינו מפי חכם שאינו נידוי הלכו בלא כח וסיתו ברצי כסף ללומד א' שמו רבי שלום ימעט מהבל שמו והקימוהו לראש ולקצין בקרב עמו להיות המשרה על שכמו בשם חכם יכנוהו ולריב ריבם כנגד החכם הזקן שמוהו והוא נתרצה ועליון יתן קולו ונתעטף בטלית שאינה שלו ולא הבינו אין בכל מה שעשה בקול רעמים כי מלא ידיו דמים ונתערב עם שונים מנודים ומחורמים אנשים רקים ופוחזים ניקשים ונלוזים דבר ה' בוזים ונכנס בעובי הקורה כי היכי דלימטי ליה שיבא מכשור' מהחכם והאדירה ותחלת מעשהו זר עבודתו נכריה ותושיה נדחה ממנו והחזיק עצמו לרב גדול ורב אלוף עי"רם והתיר לכל מנודה ומחורם כאלו היה בידו להחרימם ועל הראשונים עזי פנים הבוז לגאייונים היינו מצטערים וזה בא להוסיף אמרים מי המרים המאררים ואם ארזי עליזי גאוותו התאוו תאוה והיו לזעוה בסלוא דלא מבע דמא כי במלחמ' הוסיפו סרה זעם ועברה בהיותם כואבים בסלונים וסרבים והמה בכתובים מפורסמים בחטאות ואשמים במארה יהיו נארים חסרים בורים רקים עד מעמקים מה יעשה ליום פקודא כל שישנו בלמידה נוסף גם הוא על שונאי התורה פרץ ויעבור מעברה פשט כתונת היראה ודרכו נסתרה דורש דמים לא זכר דרך דמים ענוים אחרי דרך מבוא העם המתאוי' לעורר מדנים מרוח צועה מסער לבש אדרת שע"ר למען כחש ולדבר קשות שות שת השערה להיות ביושב אהלים ולהתל התולים נתן בים מריבה דרך ובמים עזים נתיבה משיב רעה תחת טובה:
אבקת רוכל · חלק ר״ו סימן כ׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.