ראשונה על דבר ההסכמה הראשונה שנעשתה לכבוד החכם כמו שיראה מעכ"ת על דבר קהל טולידו שמרדו בו אם בעבור שהרשה החכם כשקהל טולידו נכנסו במסורת הברית שקהל טולידו יהיו כשאר הקהלות כל עוד שהם באגודה עם הקהלות עתה שיצאו מכלל הקהלות לא נתבטלה אותה ההסכמה אחרי שהחכם לא התיר השבועה ולא החרם כדרך היתר שבועה וחרם רק שאמר אין חשש מאחר שכל הקהלות הם ביחד ועוד שהיה בטוח שרוב ק"ק שלום היותו פה והם כולם היו מושבעים ועומדים ואם תמצי לומר שאותם שיצאו אז אולי הם מותרים מאחר שיצאו ברשות החכם אבל היוצאים עתה אחר שיצא החכם וחזרו לסורם בודאי אינם יכולים לצאת ולהתפלל באותו בית הכנסת וכ"ש שקהל טולידו נגעו בכבוד החכם ועשו תקנה כנגדו שלא יהיה חכם שלהם ושם כתוב בפירוש גם הסכמנו שאם ק"ק טולידו יעשו איזה הסכמה או תיקון שיהיה נגד כבוד הקהלות או נגד כבוד החכם מעתה ומעכשיו קבלנו עלינו בכח ההסכמה הנזכר להיות נבדלים מהם ולא להמצא בשמחתם ולא באבלתם ולא להיות נמנים עמהם לכל דבר שבקדושה הרי הם מפורשים כו' וההסכמה מעולם לא נתרה והשבועה במקומה עומדת אם כן היאך יכולים להתפלל שם שום יחיד מקהלות לורקא ושלום:
אבקת רוכל · חלק ר״ו סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.