ואם זאת היתה כוונתם אין בדבריהם כלום דאטו מפני שפרעו ב' או ג' שנים יותר מהראוי יפרעו כן לעולם הרי דאין יכולים לתבוע מה שפרעו יותר מהראוי משום דדמי למחילה בטעות דהוייא מחילה מ"מ למה שעתיד לבא לא הוייא מחילה וכדמשמע פרק איזהו נשך וא"כ כשתובעים עכשיו לשום ולהעריך כפי מנהגם הקודם הדין עמהם ואפשר שטענת הקהל הגדול לומר שנתפשרו עם הקהל הקטן שיפרעו י"ז למאה לעולם ואפי' יתוספו בני הקהל הקטן לא יוסיפו לפרוע יותר ואפי' יתוספו הקהל הגדול יותר לא יגרעו בני הקהל הקטן מהי"ז למאה אם זאת היא טענתם טענה טובה היא אם יביאו ראיה עליה דכיון דבדרך פשרה היה בההיא הנאה דאתי לקהל הקטן אם יתוספו בממון ונפשות שלא לפרוע יותר גמרו ומתנו לפרוע לעולם הי"ז אפילו אם יתוספו בני הקהל הגדול יותר ויותר:
אבקת רוכל · חלק ר״ג סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.