תשובה בפ"ק דע"ז גרסינן אמר רבי אבא אמר רב הונא מאי דכתיב כי רבים חללי' הפילה ועצומים כל הרוגיה זה ת"ח שהגיע להוראה ואינו מורה ועד כמה עד ארבעים שנין והא רבה אורי התם בשוין ופרש"י עד כמה הוי ראוי להוראה עד ארבעין שנין משנולד והא רבה אורי וכל ימיו לא היו אלא ארבעים שנין כדאמרי' בפ"ק דר"ה התם בשוין כשאין בעירו גדול ממנו עכ"ל משמע מדבריו שאין ת"ח רשאי להורות כל זמן שיש בעיר גדול ממנו אם לא הגיע לארבעים שנה אבל אם אין בעיר גדול מורה כרבה דאורי אעפ"י שלא הגיע לארבעים שנה וכ"כ הר"ן דמשמע מדברי רש"י ותמה על הרמב"ם שכתבו להו בפ"ה מה' ת"ת ולא חילק בין ארבעים לפחות ובין שוין ליש גדול ממנו וכן תמה על הרי"ף שכתב ועד כמה עד ארבעין שנין והשמיט הא דפריך והא רבה אורי ושני התם בשוין ובחבורי בית יוסף כתבתי טוב טעם ודעת להרי"ף והרמב"ם שהם מפרשים דעד כמה אהגיע להוראה קאי עד כמה רשאי לעכב עצמו מלהורות וקאמר דעד ארבעים שנה רשאי לעכב ומשם ואילך אינו רשאי לעכב וכמו שכתוב שם בארוכה:
אבקת רוכל · חלק ר״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.