וכן יש ללמוד ממה שפירש רש"י גבי הלל ושבנא, הלל עסק בתורה מתוך עוני רב כדמפרש במסכת יומא. ומה לו להודיענו אם עסק בתורה מתוך עוני או אם לא היה מתוך עוני אלא מטעמא דאמרן הוצרך להודיענו כן שאם היה מרויח כדי פרנסתו היה אוסר להתנות כן ועון גדול היה בדבר והיאך היה עולה בדעת לומר תא ניפליג לכך הוצרך להודיענו שהיה עני ולכך היה מותר להתנות כן מעיקרא ונראה שדקדק לכתוב מתוך עוני רב מפני שהוקשה לו סוף סוף איך היה עולה בדעת לומר תא ניפליג על עסק התורה בזמן עבר מסתייא שיתן לו חלף בעסק תורתו מכאן ולהבא חלף פרנסתו לכך הוצרך לומר שעסק בתורה מתוך עוני רב ואם כן היה אביון וביתו ריקם מכל טוב ולכך אף אם יפרנסתו מכאן ולהבא עדיין היה ביתו ריקם מכל טוב ולפיכך עלה בדעת לומר דליערוב ולפילוג דדי להספיק כלי בית ושאר דברים כיוצא בהם אלא שיצאת בת קול ואמרה אם יתן איש את כל הון ביתו כו':
אבקת רוכל · חלק ב׳ סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.