שאלה בעלי תורה המקבלים פרס תדירי וזמני להיותם עוסקים בתורה אם הוא מותר אפילו לסברת החולקים על הרמב"ם ומתירים משום עת לעשות לה' וגם אינם מקבלים מיחיד בהיות ידוע שיש להם חמשים (ויניציאנוש) מעות מלבד מטלטלי בית ומלבושים ותכשיטי זהב לפי כבודת הנהוג לבעלי תורה כיוצא בהם יראי ה' באותו מקום שדרים בו ואפילו שהנותן יהיה עשיר וגם יודע בזה אחר שאינו נותן להם בתורת צדקה כשאר עניים בין יעסקו בתורה בין אם לא יעסקו אלא בתנאי שיעסקו בתורה כל שכן וקל וחומר בהיות ידוע שהנותן הוא יותר עני מקצת המקבלים אלא שמצויים בידו מעות של המלכות מצורף לזה שיש כמה בעלי תורה כמעט מתים ברעב לפי שאין נותנים להם די ספוקם כי ההספקה אין בה די מחסור לכל המקבלים ונמצא שהבעלי תורה שאינם צריכים גוזלים חלק הנצרכים ועוד שיכולים לתת המעות שבידם לתושבי מצרים ע"י שלוחים נאמנים באופן שירויחו בהם די ספוקן או קצת והם משיבים על זה שאינם מאמינים לשום אדם וגם אינם רוצים להתעסק בהם בתוך המדינה כל שכן לצאת למקום אחר מארץ ישראל, ע"כ דברי השאלה.
אבקת רוכל · חלק ב׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.