תשובה לענין לשון הרמב"ם והשגת הראב"ד על הנודר ואמרו לו אחרים חזור בך כו' ידוע לכ"ת כשכתבתי מה שכתבתי על אותו לשון נסתפקתי בלשון הראב"ד אם הייתה כוונתו לומר שלדעת הרמב"ם כשאמרו לו אחרים חזור בך כו' וקבל מהם בתוך כדי דיבור שלהם אף על פי שאינו תוך כדי דיבו' שלו מותר וע"ז משיג כיון שחזרתו לא היתה תוך כדי דיבור שלו אע"פי שהיתה תוך כדי דיבור שלהם לאו כלום הוא ופשטא דסיפא דלישניה הכי מוכח שכתב שתהא מחאה שלהם סומכת נדרו לחזרתו או אם היתה כוונתו לומר שאע"פי שחזרתו היתה תוך כדי דיבור שלו משיג עליו שמאחר שלא חזר מעצמו לשיהיה דומה לטועה ולא חזר בו אלא מפני מה שאמרו לו אחרים איני בדין שתעלה לו חזרה זו ארישא דלישניה דייק קצת הכי וסיפא דלישניה אפשר להולמו לדרך זה:
אבקת רוכל · חלק קצ״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.