הטענה השנית שהרשב"א כתב בתשובה הובאה בספר ב"י שעל חושן המשפט וז"ל שאלה ראובן שרצה להחרים בבית הכנסת שכל מי שיודע לו עדות שפרע לשמעון שטר חוב פ' מהו שיאמרו קרובי שמעון שיוצאים מן החרם כיון שאינם ראויים להעיד. תשובה: מחרים סתם ומה בכך שהרי אין הקרובים בכלל החרם מן הסתם דעדות אינה בקרובים וכיון דאינן בכלל למה יוציאם בפירוש עכ"ל וכך הם דברי הרא"ש בתשו' כלל ו' סימן כ"ו שכתב וז"ל שמעון אינו עבריין שהרי כשמטילין חרם להעיד על הכשרים חל החרם ולא על בעלי דבר וכיון דהרא"ש והרשב"א בתראי נינהו נקטינן כוותייהו דקי"ל הלכה כבתראי וכ"ש היכא דקמאי סברי כוותייהו:
אבקת רוכל · חלק קצ״ה סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.