אבקת רוכל · חלק קצ״ד סימן ו׳

ושוב שלחו לרב הנ"ל שיתן העתק החרם שנתן להם לקרוא אותו והן הראה אותו לכמה אנשים והרב הנ"ל הפציר בהן שיתן אותו ההעתק בידו ע"מ להחזיר ובא הש"ץ הנ"ל ושאל מצד הק"ק הנז' ואמר לרב הנ"ל שאם הוא לא יתן להם ההעתק מקויים ומחתימת ידו יהיה כמו שהם לא ידעו מאומה וששמעון כאחד העם לכל דבר שבקדושה בב"ה של האשכנזים והשיב הרב הנ"ל עשו כטוב בעיניכם בב"ה של אשכנזים ומה לי כי כבר קראו החרם והנידוי בב"ה ולכן איני רוצה ליתן ההעתק וזה הרב הנ"ל שהוא בעל הדבר ונוגע בדבר יש עדים איך הודה בפיו ובשפתיו איך הוא הלך אל הויקארי"ו לבקש הציווי הנ"ל ולא די כל זה אלא שכתב על שמעון כי הוא גנב לב הרבנים השלמים של צפת תוב"ב ואיטאלייא י"א וז"ל לפטו' את ראובן מהחרם שחל עליו מכח האדרבא של שמעון וראיה לדבר כי כן עשה במרמה עם גאוני איטאלייא לגנוב את לבבם עד שכתבו מה שכתבו בראשונה הצדיק הראשון בריבו וכאשר בא בעל דינו והוכיח במישור לפני מעלתה כי הופיח כזבים לפניהם חזרו בהם והצדיקו את הצדיק ראובן כנראה מתוך אגרותיהם חתומות מכתב ידם עכ"ל ובא שמעון וחזר ושלח עוד לעשרה שליטים באיטאלייא לראות אם כנים דבריו שחזרו בהם כאשר הוא כותב כי שמעון זה לא קטיל קניא באגמא הוא כאשר יפורסם מתוך פסקי וכתבי הרבנים יצ"ו וכלם כאחד ענו ואמרו הגידו והעידו כי ככחם אז כחם עתה והאדרבא חל על ראובן והוא בחרם כאשר פסקו מתחלה וכל פסקם הא' והאחרונים הנם ביד שמעון וכן פסק מצפת תוב"ב ועתה יושבי על מדין עליכם להודיע אם האדרבא השני של שמעון על שני רבנים כדין האדרבא הראשון של ראובן והם ברשת טמנו לרגלי שמעון אם לאו זאת ועוד אחרת אל רבנים כאלו אשר חברו חבר לעשו' זאת נגד ש' להוצי' ציווי מהויקארי"ן להתנקם משמעון על לא חמס בכפיו כי הרב הא' הוא בעל הדבר ונוגע בדבר כמוזכר והשני אויב ושונא לו על שהוכיחו שמעון על דבר בלתי ראוי והגון שרצה להטות משפט אלמנה אחת כאשר כל זה כתוב וחתום בעדים כשרים נאמנים ושני הרבנים הנ"ל שניהם אויבים ושונאים זה לזה תכלית השנאה וגם זה כתוב וחתום בעדים סוף דבר אם שמעון יחיד כל דבריו הם בעדים כתובים בשטר ומקויים ביד ב"ד ורודפי צדק ולומדי תורה לשמה חם לבם בקרבם לקנאת קנאת ה' צבאות וצור ישראל יצילנו משגיאות ונזכה לדברים שעתיק יומים בהם שואל בפיו ואכלתם ישן נושן משה ן' שושן