אבקת רוכל · חלק קצ״ד סימן ה׳

והשלישי לא הוזכר כי נפרד מהם ותכף באותו מעמד של העדים ענה שמעון לשמש להשיב אל שני הרבנים פ' ופ' הנ"ל שהויקא"ריו פסול לדון והאחר נוגע בדבר ובעל הדבר וגם הוא בתוך הגזרה אשר גזרו הרבנים הנ"ל והוא אחד מהברורים בטענות השטר בחרם סתם והשני הוא אויב ושונא לו כמפורסם לכל והנשארים שהם טובי הקהל בעלי בתים הם ואינו דין ח"ו שידינו ויגזרו נגד גאוני עולם של צפת ורבני איטאלייא יצ"ו אם טעו בפסקיהם אם לא ועוד שצריך מניין אחר גדול מהם לגזור נגד גזרתם אם טעו בדבר משנה כאשר אמר כמה"ר פ' א' מהרבני' השולחים בעדי בתוך קהל ועדה שהרב הגאון מוהר"ר יוסף קאר"ו נר"ו וחביריו החתומים בגזרה טעו בדבר משנה ועוד שאינו דין שהנתבע הולך אחר התובע ואם רצה לדין עמו יבא למקום שמתפלל שהוא ספרדי ומנהג ארצו ארץ ישראל והוא נוהג כאנשי מקומו לכל דבר שכן הדין ויבא שם ויברר זה אחד וזה אחד אבל להלוך לפני רב אחד שהוא בעל הדבר הנוגע בדבר ורב שני אויב ושונא אותי כמפורסם לכל אין ראוי ללכת ולדון לפניהם ובו ביום וע"ש היה בכ"ג שבט בא חזן ק"ק של האיטלייאני יצ"ו וקרא כתב מנידוי על שמעון בק"ק ספרדים יצ"ו חתומה משני הרבנים הנ"ל על שלא הלך לפניהם לדין וכששמעו הק"ק הנז' את החזן ועמו שליח הויקארי"ו השליכוהו מעל הדוכן והדיחוהו מחוץ לב"ה בגערה רבה כלם כאחד לאמר שאינם רוצים בחרם הנ"ל ויחשבוהו שאין בו ממש וכחרש הנשבר ועוד היום לא רחקו ממנו אדרבא קרבוהו לשמעון ומצטרפין עמו יחשבוהו אדם כשר לכל דבר שבקדושה בב"ה ובאותה שעה הלך לבית הכנסת של ק"ק אשכנזים ובפני שמעון אחר תפלת המנחה קרא במגלה עפה כתובה משני הרבנים הנ"ל האויבים והשונאים איך מנדין ומחרימין את שמעון ותכף קם שמעון ואמר ג' פעמים הוו עלי עדים איך אני אומר אדרבא למי שמנדה ומחרים אותי וחכמי ישראל יבררו הדין עם מי ולמחרת ביום שבת הלך לק"ק של ספרדים ועלה לדוכן בנחת רוח ובלי טורח צבור ובלי חברת ערלים וכך אמר רבותי ידעתי שבב"ה הזה נקרא חרם נגדי תמול לעת המנחה מצד כמה"ר פלוני וכמה"ר פ' שלא כדין אתם עדים עלי שאני אומ' להם אדרבא ולכל החתומים בגזרה וחכמי ישראל יבררו הדין עם מי ומי נכשל בחרם ושאל מחילה אם היה מטריח בזה לקהל ובאותה שעה הלך לק"ק של האיטאלייאני ועלה לדוכן ואמר רבותי בהיות שנקר' בבתי כנסיו' נדוי נגדי מאת ה"ר פ' ופ' אני אומר אדרבא אדרבא אך הם שנדו בחרם ובשמתא ואין לצרף אותם לכל דבר שבקדושה ובעל חנות שהוא פרנס מהק"ק הנזכר העיד שגער בחזן בקוראו את הגזרה ושלא היה רצונו בחרם כלל וק"ק מהאשכנזים יצ"ו אחר שבעת ימים לקריאת החרם בב"ה שלהם שלחו שמשם שהוא חזן וש"צ שלהם אל הרב הא' לתת כתב הנידוי והחרם שקרא החזן האיטלייאני על שמעון והשיב שלא היה רוצה לתת אותה: