וע"פי הדברים האלה ושא' פסקי איטאלייא כתבו חכמי ארץ ישראל וראיות אחרות שבידי כולם מקויימות וחזקות וחכמי ארץ ישראל כתבו האמת והדין ולא טעו בדבר משנה כמ"ש ברוך חזקיה בקול רם בתוך קהל ועדה של לועזי' ובחוצות וכן אברהם רוו"קו אמר שכל הכתבי' הבאי' מא"י הם שקר וכזב ובפי' אמר שכמה"ר ברוך נוגע בדבר ואברהם רוו"קו שונא אותי ואויב ושונא אסור לדון וכאשר אמרתי להם זאת הטענה אמרו לי שהויקאריי"ו צוה להם על כרחם לקרוא אותי ואם איני רוצה לבא לפניהם ידינו הם ע"פי משה רושו ולא היו דברים מעולם ויש בידי ראיה מהויק"אריו עם קיום ב"ד של יהודי' שהם עצמם הלכו להויקאריו במרמה ושאלו ממנו שיצוה להם לעשות זה הזיוף וכן עשו ומהכל יש בידי ראיה ברורה ומה שעשה הה"ר משה ברוך בכוונה שניה מפני שאחר שראיתי הכתב ממעכ"ת על דבר האלוף כמוה"ר יעקב דינר על העווי שעשה עמו האבר אבאנ"ילו לאמר שהקודם לנדותו תבא עליו ברכה וכן דברים כיוצא בהם עשיתי עם כמה יהודים ההולכים לבית הכנסת של אבראבא"נילו שלא ילכו כדי לשמור דבריך ועשיתי שישמרו כמה יהודים וכשידע כמה"ר ברוך חזקיה המעשה הזה כדי לנתוץ ולהרוס דבריך הלך לבית הכנסת של אבראבא"נילו להצטרף עמו להורות להמון העם שהוא כשר להצטרף עמו וכן להורות נגד מה שכתב מעכ"ת וכן עוד היום הולך לב"ה שלו ועוד אדוני מי המה הרבנים אשר ריחקוני להצטרך שיקרבוני ח"ו לא יש שום אדם בעולם שחושב שאני רחוק אדרבא הם רחוקים כפי האמת והדין וראיה לדבר שתהו' כל העיר עליהם לאמר הזיוף שעשו וכן תמהתי מאד על מ"ש מעכ"ת בזכות משה רושו מאחר שמעכ"ת כתב נגדו בענין עצמו שאם אולי היה יכול להכנס לפנים משורת הדין עם מי שהו' ת"ח מ"מ עם הרב הזה אינו ראוי כי מן התוקעין הוא תוקע עצמו לדבר הלכה וסמוך על דעתו אף אם יודע ויראה שהדבר לא ייטב בעיני חבירו כי יאמר אני ואפסי עוד וכן דברים כיוצא בהם ולשום חותם אמת לדברי ידע מעכ"ת שכמו חמשה ימים שהכריזו במדינה הכרזה מצד השליט בעונש גדול שכל מי שיודע ממעות או מטלטלין מכה"ר יעקב דינר יבא ויעיד לפני השלטון היום יום ב' הר' ברוך חזקיה ואברהם רוו"קו למדו מערכאות של הגויים לעשות כמעשיהם והטילו חרם סתם בכל הקהלות על כל איש ואשה שיודע אפי' איש מפי איש מי שיש בידו וברשותו מעות מכמה"ר יעקב דינר או מטלטלים או כסף וזהב או כל דבר שהוא מה' איסקוד ולמעלה יבא ויעיד בגזרת חרם בכל הקללות הכתובות בתורה לפני השליט יש חלול ה' גדול מזה שידעו ויבינו שהאבראב"אנילו בנדוי ובשמתא כפי מ"ש מעכ"ת וכמה ימים בטלו התמיד בכל הקהלות מפני שלא רצו לעמוד לדין ועתה הטילו חרם שלא כדין ואינם יודעים שאינ' חייבים להעיד למי שאינו רוצה לעמוד לדין ושלא להטרי' למעכ"ת לא אכתוב כמה דברים אמתיים שהיה לי לכתוב עד שאבא לפני מעכ"ת והוא יגזור הטוב והיש' בעיניו כמנהג מעכ"ת ושלום כו':
אבקת רוכל · חלק קצ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
