תשובה מה שנראה לי לומר על פסק הח"ר שמואל די מדינא זלה"ה זהו כתב ראשונה וז"ל ואני אומר כי במה שאלו העדים עצמם מעידים שלא הוציא הנזירות בשפתיו פשיטא שאין נאמנין כו' אין דבריו אלו מכוונים כי גם בחלוקה הא' נפל מחלוקת כי יען הטעם שנפל בשנית נפל גם בראשונה כי מאיזה טעם נפל בשנית וסבר מי שסבר שאם אמרו מודעא היו דברינו נאמנין מטעם דניתן ליכתב כדי להציל האנוס מאונסו כדפי' רש"י אם כן מזה הטעם בעצמו יפול מחלוקת בראשונה כשאמרו העדים חתמנו כדי להציל החכם מאונסו שהיו מאיימין ומגזמין לחכם שאם לא יחתום ויחתום עדים בשטר יוליכוהו לערכאות והם כדי להציל החכם מהאונס חתמו ככתוב בנסח השאלה וא"כ כך הוא להציל בבא זו כמו האחרת ולמה כתב כי בזו הוא מוסכם ובזו נפל מחלוקת וזה פשוט:
אבקת רוכל · חלק קצ״ב סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.