אבקת רוכל · חלק י״ט סימן ו׳

הנה נראה בלשונו דתרתי סברי שאין כותבין ונותנין מאיזה טעם דנוהו אלא כשכפוהו ודנו אותו בעירו אבל אם דנו אותו מרצונו אין כותבין לו ואפי' כשכפו אותו אם שאל מאיזה טעם וראיה דנתוני דאין כותבין ונותנין לו אדרבא משמתינן ליה ואין לומר שמה שכתב נמקי יוסף כן כתבו הרשב"א והרב רבינו נסים ז"ל אינו דסברי כר"ת רק בעניין שאינו צריך לפרש הטעם דסוף לשונו מוכיח דסברי כר"ת באחרת נמי דדוקא נתעצמו וכפו אותו כותבין ונותנין לו אבל בא מעצמו לא דכתב כן כתבו הרשב"א והרב ר' נסים ז"ל וכן דעת הראשונים ר"ת והראב"ד והר"י ז"ל דאין כותבין מאיז' טעם דנוהו אלא למי שכפוהו דוקא כי התם כו' ואם תאמר דמאי דכתב דאין כותבין כו' שאינו חוזר לכל הפוסקים המוזכרים למעלה רק למה שכתב וכן דעת הראשונים כו' זה אינו דמה שכתב בפ' זה בורר יוכיח דחוזר לכולם ז"ל וכתב הראב"ד דכי אמרינן כותבין ונותנין לו הני מילי כשכפוהו לדון בעירו אבל כשבא לדון מעצמו לא יכתבו המפרשים ז"ל שכן אמת וכ"נ וכן דעת רבינו תם הנה נראה בבירור מדהזכיר המפרשים סתם ולא הזכיר המפרשים הראשונים כו' שהם המפרשים שהזכיר בפ' הרבית ולפי שכבר פרטם בפ' הרבית לא הוצרך לפרטם כאן ועוד ראיה לזה שהרשב"א ז"ל כתב בפירוש בתשובה דאין כותבין ונותנין אלא כשכפוהו דוקא אבל הבא לדון מעצמו אין כותבין ונותנין א"כ מה שכתב דאין כותבין מאיזה טעם דנתוני אלא למי שכפוהו בהכרח חוזר להרשב"א שכן סובר כמ"ש א"כ חוזר נמי להראב"ד שהוא מוזכר נמי אחר הרשב"א הנה התבאר שכל אלו המפרשים המוזכרים בנמק"י סברי תרתי האחת שאין כותבין לו מאיזה טעם דנוהו אלא כשכפוהו והשנית דאפי' כשכפוהו אין כותבין לו טעמו וראייתו של דין וכ"נ מדברי הרשב"א שהוא דעת הרמב"ן ז"ל נמצאת אומר שהתוס' וסמ"ג בשם ר"י והמרדכי ורש"י והרמב"ן והרשב"א והראב"ד והר"י והר"ן ונמק"י והגהות בשם א"ז כולם סוברים כר"ת א"כ אף ע"פ שהרא"ש בתראה הוא נגד מנין כזה אין ראוי לפסוק כמותו ועוד שהרי הרמב"ן ז"ל והרשב"א והר"ן ז"ל דבתראי נינהו וסברי כר"ת ועוד שהרמב"ם ז"ל סובר כוותיהו כמ"ש לקמן בס"ד ובאלו הארצות ברוב דיני ממונות נוהגים כוותייהו: