אבקת רוכל · חלק י״ט סימן ד׳

ולי נראה דאליבא דתוס' בודאי לא מספקא להו אלא סברתם דר"ת כדמוכח בפ' זה בורר ואם אמר כתבו ותנו לי מאיזה טעם דנתוני כו' ודוקא היכא שנתעצמו לדון אבל בעלמא לא וכן משמע באיזהו נשך גבי תרי כותאי דעביד עיסקא דאמר ליה חזינא דבתר דידי קא אזיל מר וקאמר כי האי ודאי צריך לאודועי אע"פ שאינו שואל מאיזה טעם דנתוני צריך לאודועי ומיהו יש לדחות דהכי קאמר כי האי ודאי צריך לאודועי אע"פ שאינו שואל מאיזה טעם דנתוני אבל בעלמא אי שאיל אין אי לא לא הנה מדבריו בודאי נראה שסברתם כר"ת דדוקא נתעצמו כותבין ונותנין לו מאיזה טעם דנוהו אבל אם דנו אותם מרצונם לא דכתבו בתחלת הדבור דדוק' היכא שנתעצמו כו' נראה דאין לו בזה ספק מדלא אמר משמע כמ"ש באותו דיבור בעצמו בההוא עובדא דתרי כותאי דקאמר וכן משמע דהביא שוברה בצידה ומיהו כו' וכונתם ז"ל מדקא בעינן הכא גבי נתעצמו נראה בודאי דדוקא הוא ואמר אח"ך וכן משמע כלומר וכן הוא המשמעות היותר נראה מההוא עובדא דתרי כותאי אלא שיש לדחות אותה כמו שאמרנו ומיהו יש לדחות אבל הראיי' הראשונה במקומה עומדת ואין בה שום דיחוי וזה הוא כונתו באיזהו נשך ג"כ וכולא מהדורא אחת היא וכן פסק סמ"ג בשם ר"י ואין לנו לומר שסמ"ג לא ראה כי אם מהדורא קמא דכבר כתבתי דכולא מהדורא אחת היא וכן אין לשבש הספרים ולומר דמסתמא טעות סופר הוא ולהחליף במקום ר"י ר"ת כי אם נשבש הספרים אין לדבר סוף וכ"כ המרדכי בשם רש"י ז"ל ואין לנו לשבש הספרים ולומר שראוי להיות ר"י בשביל שלא מצינו שכתב בסוף פ' זה בורר על זה שום דבר כי אפשר שנזדמן לו איזה שאלת תשובה על זה כי בלי ספק היו מרצין לו שאלות הרבה ומכ"ש שאני אומר שכתב רש"י ז"ל בסו' פרק זה בורר על זה כל צורכו בקוצר כמנהגו כמ"ש לקמן בס"ד וכ"נ שסובר המרדכי ולא מספקא ליה שכתב ופי' רש"י דהא דכותבין כו' וכתב א"כ נרא' מדלא קא בעינן אלא בנתעצמו ועוד ראיה מפ' איזהו נשך גבי הנהו תרי כותאי: