אבקת רוכל · חלק קפ״ח סימן י״א

מ"מ בכל איזה אופן שתהיה ההסכמה שרי להתירה אפלו מפני ספק פקוח נפשות וכמ"ש הרא"ש ז"ל גם הרשב"א ז"ל כתב בתשובה על מי שנשבע על דעת רבים שלא ישחוק שום שחוק בעולם שיש בו מעות ונשתטה וחזר ונשתפה ולפעמים חוזר לשטותו ויום אחד שחקו לפניו ומצא מנוח ונוח לו ואמר שאם יוכל לשחוק במעות שימצא מנוח ורפא לו ושאלת אם מותר להתירו אם לא תשובה מסופק אני בדבר זה דאפשר לומר שהוא מותר ויש בדבר פקוח נפש וכמו ששנינו המכבה את הנר מפני רוח רעה ובשביל החולה שישן פטור ובסו' דשמעתין התם בחולה שיש בו סכנה ומותר לכתחילה כו' עד ושמא אם הוא מסופק מותר וספק נפשות להקל כו' עכ"ל. ומה שהחמירו עליהן בהסכמה והוא בכל אותן החומרות לשבר זרועות רשעים למראה העין ובקעה מצאנו וגדרנו בה גדר ובידינו כח לעשות ולקונסם בכך בפה ובלב להתנות כההיא דנודרין להרגין ולמוכסין כו' ואפי' בחוצה לארץ מצינו למעבד הכי דהא אמרינן ביבמות בפרק האשה רבה דב"ד מכין ומענישין שלא מן הדין ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה: