ומ"ש כ"ת וק"ו משבועה שהיא חמורה מן הנדר וכתב הרמב"ם מי שנשבע על אחרים כו' אינו חייב בשבועת בטוי שהרי אין בידו לקיים ולא לבטל כו' מה ענין זה דנשבע על אחרים לא לזירוזין ולא לשגגות ועוד דאע"ג דנשבע על אחרים שיעשו או שלא יעשו אינו חייב בשבועת בטוי אם קבל עליו נזירות או אסר על נפשו שום דבר בנדר אם יעשו אחרים כך וכך אם עשו אותם אחרים הדבר חל עליו הנזירות או הנדר וזה פשוט בעצמו ובפירוש שנינו קונם שאיני נהנה אם אין אתה נותן לבני כור אחד של חטים ושתי חביות של יין קונם שאיני נהנה לך עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג:
אבקת רוכל · חלק קפ״ד סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.