ראיתי מה ששאל כ"ת על אדם א' שקבל נזירות שמשון בכל תנאיו אם לא יגרש אביו את אשתו ודעת כ"ת שלא חל הנזירות לפי שהוא נדרי שגגות שחשב שיכול להכריח את אביו וטעה וכתב הרמב"ם פ"ב מה' נזירות הנודר בנזיר בשוגג או באונס או שנדר לזרז את חבירו או דרך הבאי הרי פטור ואפי' שיהיה כמו נדרי זרוזין הרי זה פטור וק"ו משבועה שהיא חמורה מן הנדר וכתב הרמב"ם מי שנשבע על אחרים אינו חייב בשבועת בטוי שהרי אין בידו לא לקיים ולא לבטל כו' ועוד כתב כ"ת שלא יתוקן נדרו בגירושין אם יחזור ויקדשנה כי כוונתו שלעולם לא ישוב אליה אביו כי זהו רצונו בכל הקטטות:
אבקת רוכל · חלק קפ״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.