וגדולה מזו כתב הרד"ך בבית כ"ו שכל הנתלה בגברא רבא אפי' בטעות אין הנדוי נדוי כל שכן פסקי' וראיות וז"ל בסוף הבית כשאדם טועה שראוי לנדותו וטעה מצד שאדם גדול כמו כ"ת הורהו לעשות כן שאין עליו משפט נידוי האמנם זה ימים מספר שראיתי מהחכמים השלמים יצ"ו פסקו בראיותם יכול לומר הנידון הודיעוני מאיזה טעם דנתוני ודחיתי השעה ואחרי האמת והשלום הסכמתי עמם רק בראיות הנזכרים לעיל ועתה עלה אריא דבי עילאה לשום ארצם שממה ואשתומ' כשעה חדא כאשר ישתוממו רבי' וז"ל הרב יצ"ו וכבר נתבאר שלדעת התוספות ור"ת ורש"י ורבינו מאיר והמרדכי והראב"ד והר"י והרמב"ן והרשב"א והר"ן וסמ"ג וא"ז והרמב"ם כל שלא נתעצמו אין כותבין ונותנין לו ואדרבא אם תבע כתבו ותנו לי מאיזה טעם דנתוני משמתינן ליה:
אבקת רוכל · חלק י״ח סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.