ועוד תירץ המרדכי דההיא דאחד דיני ממונות כשאינו יודע בודאי שהוא מרומה וההיא דשבועת העדות שיודע בודאי שהוא מרומה ומדברי הר"מ במז"ל פ' כ"ד מהלכות סנהדרין נראה שמפרש דההיא דשבועת העדות הכי קאמר שלא אחתכנו על פי העדים ויהיה הקולר תלוי בצוארם אלא יחקור וידרוש אותם כדאמרינן בפרק אחד דיני ממונות והכא הנתבע הוא שהיה נראה לנו שהיה טוען ברמאות וגם לא היה ידוע לנו ודאי שהיה טוען ברמאות ולכך לכל התירוצים הוה ליה לב"ד לבודקו בדרישה וחקירה וכיון דדין מרומה הוא ב"ד מצוים לגזור עליו שלא יטול שררת חכם עד עמדו למשפט ואפי' היכא דאיכא שטר ועדים חתומים עליו דקי"ל דנעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד השיב הרא"ש שאם יש אמתלאות שהדין מרומה צריך דרישה וחקירה וכמ"ש מהרי"ק בשרש ס"ז:
אבקת רוכל · חלק קע״ט סימן מ״ח
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.