וגם בטענה זו הבל יפצה פיהו שהרי מעידים שגזרנו עליו שלא ילמוד בב"ה ולא יטול שום שררת חכם ואפי' אם היו עדים מעידים כן הדיינים היו נאמנים להעיד כדאיתא בריש סנהדרין גבי שנים שעשו פשרה אין בעלי דינים יכולים לחזור בדין ולמ"ד תרי אפי' א' נמי והאי דקאמר תרי כי היכי דליהוו עליה סהדי וכתב בעל נמקי יוסף וכתבו המפרשים עלה מיהא שמעינן שהפשרנים יכולים להעיד וה"ה הדיינים וגם הרא"ש בתשובותיו כלל"ו כתב שדיינין שפסקו הדין נאמנים לעולם לומר היאך פסקוהו שאינם חשובים נוגעים בדבר וכן משמע בדברי המרדכי בסוף קידושין ובטור ח"המ סי' כ"ג כתב עוד שאפילו יש שני עדים שמכחישים אותם הדיינים נאמנים יותר מן העדי' וכ"ש הכא שהעדי' מסייעי' לדברי הדיינים שגזרו עליו ג"כ שלא ליטול שום שררת חכם:
אבקת רוכל · חלק קע״ט סימן ל״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.