אבקת רוכל · חלק קע״ט סימן ל״ב

ועוד שכששנים נשבעו זה לזה לעשות דבר פ' ואמר אחד מהם שאינו רוצה לקיים שבועתו לא נפטר שכנגדו עד שהלה יעבור על שבועתו וכל שלא עבר דברים אין בהם ממש וכ"נ ממ"ש המרדכי בהגהות שבועת דב' אנשים בנשבעו זה לזה ועבר הא' על שבועתו השני נפטר מאותה שבועה כדאמרינן בפ"ק דסוטה גבי שמשון שהרג פלשתים א"ר חייא בר אבא הוחלה שבועתו של אבימלך דכתיב אם תשקור לי ולניני ולנכדי ופירש"י הוחלה בטלה כמו לא יחל דברו לפי שעברו פלשתים על השבועה תחלה עכ"ל וגם רבינו ירוחם כתב שנים שנשבעו לעשות דבר אחד והאחד מהם עבר על שבועתו השני פטור וא"צ התיר מן השבועה כ"כ המפרשים וראיה מדוד כו' הרי שהזכירו בדבריהם שכשהאחד מהם עבר על שבועתו הוא שחבירו פטור הא אם לא עבר אע"פ שאמר שרוצה לעבור לא נפטר חבירו דאלת"ה הול"ל כיון שאמר הא' מהם לעבור על שבועתו נפטר שכנגדו משבועתו אלא ודאי כל שלא עבר הא' אין שכנגדו פטו' דדברים לית בהו ממשא דעביד איניש דגזים ולא עביד כדאמרינן וכן יש לדקדק עוד ממה שכתוב בהגהות מרדכי דשבועות תשובת הרב משען וז"ל אמנם כן היתה קבלה בידי כו' דמי שעכב והעביר המועד אסיר לינשא לאחר כו' ואם איתא הול"ל דמי שעבר ואמר שלא יקיים שבועתו אסיר לינשא ומי שאין מעכב מותר אלא ודאי כל שאמר שאינו רוצה לקיים השבועה לא נפטר שכנגדו עד שיעבור זה על השבועה או בקום עשה כגון שנשא או בשב ואל תעשה שהעביר המועד וא"כ אע"פ שהיו אומרים כת שכנגדו ח"ו שהיו רוצים לעבור על שבועתם ולבנות ב"ה אחר לא היה הר' יום טוב נפטר משבועתו עד שהיו בונים ב"ה ועוד אני אומר שאפ' אם היו בונים ב"ה לא היה נפטר הר' י"ט משבועתו זאת לפי ששבועה זאת לא היה דבר נוגע להר' י"ט שהרי אם היה יוצא הר' יו"ט חייב בדינו והיו חוזרים כת שכנגדו לב"ה מאחר שלא היה נוטל שררת חכם עכשיו מה תועלת להר' י"ט כשיקראו אנשי הקהל או שלא יקראו דכיון שיצא חייב בדינו ידם על העליונה ולעולם לא היו מסכימים למנותו עליהם ואם היה יוצא הר' י"ט זכאי בדינו ודאי שלא היו חוזרים לב"הכ כיון דידם על התחתונה והיו מתפזרים בשאר בתי כנסיות ולא השביעום הקהלות אלא כדי שלא ימשך נזק לקהלות מבנין ב"הכ החדש ועד כאן לא כתבו הפוסקים שאם עבר זה נפטר חבירו אלא כגון שנשבעו זה לזה בדבר הנוגע לשניהם כגון לינשא זה או שלא להלחם זה עם זה והכי נמי מה שהשביעום שלא לקרותו עבריין הוא דבר הנוגע לו אבל מה שהשביעום שלא לעשות ב"ה חדש אינו דבר הנוגע לו ואפי' אם ח"ו היו עוברים על שבועתם והיו עושים ב"ה חדש לא היה נפטר הר' י"ט בכך וכ"ש הכא שלא עשו ולא דברו לעבור אלא לומר שלא נכלל זה בשבועתו ואף גם זאת לא אמרו אלא אחד לבדו מכל הטענות האלה נמצא אף על פי שערער אותו שכנגדו לא נפטר הר' י"ט בכך משבועתו אשר נשבע לקיים גזרתינו: