אבקת רוכל · חלק קע״ט סימן י׳

ועוד מכח טענה שלישית י"ל שלא רצה לטעון פטרתוני דכיון שיאמרו כנגדו לא פטרנוך מעולם ועברת על שבועתך היו פוסלין אותו וכמ"ש המרדכי פרק זה בורר בשם ספר התרומה שדקדק רבינו יקיר מההיא דבר ביתוס אסהידו בי תרי חד אמר קמי דידי אוזיף ברביתא וחד אמר לדידי אוזיף כרביתא פסליה רבא לבר ביתוס וגם הרא"ש כתב בפסקיו דמהאי עובדא דקדק הר' יקיר שהנשבע להכחיש את העד ואומר שנשבע לו מצטרפין לפוסלו ולא הוי נוגע בדבר שכבר נשבע לו ונפטר ממנו וכתבו הרב רבינו יעקב בנו בח"ה סימן ל"ד ורבינו ירוחם כתב שהרשב"א כתב בחידושיו כרבינו יקיר ומשמע דלכל הסוברים כרבינו יקיר דלאו דוקא בעל דברים ועד אחד מצטרפין לפוסלו דה"ה לשני תובעי' בעלי דבר שנשבע להם שמצטרפין לפוסלו דכיון שמכשרת ליה לחד תובע משום דלאו נוגע בדבר הוא ה"ה דמכשרת לשני תובעים כמו שאמרנו וגילוי מילתא מוכיח שכך כתב המרדכי בשם רבינו יקיר והכא התובע עצמו שהיה טוען על הר' יום טוב הוא נאמן לפוסלו וכ"ש שאר בני הכת ואפי' לפי מ"ש הרמב"ן בתשובותיו סימן ק"ט דמודה במקצת ונשבע שאין התובע יכול להעיד עליו שנשבע לשקר בין שיעידו עליו שנים שנשבע להם בין שיעידו עליו הוא ואחר בנ"ד מודה דיכולים לפוסלו כשאומרים לא פטרנוך ועברת על השבועה וכמ"ש הרמב"ן עצמו באותה תשובה טעמא דאין התובע יכול להעיד עליו שנשבע לשקר ויפסילנו משום דכי אמרה תורה האמנתיך בדינר ופסלתיך לעדות ובנ"ד לא שייך למימר הכי וכן כתב הרמב"ן עצמו בסוף אותה תשובה שכל שהעידו עליו בין נגזל בין עד גזלה אם העידו עליו לפוסלו כל שלא נשבע נאמנין לפוסלו: