ועוד י"ל דע"כ לא אמר רבינו פרץ אלא בנשבע אבל בנודר ואוסר עליו דבר פ' אם לא יגרש אין צריך שיתירו לו וטעמא דהא איכא לפלוגי בינייהו שמי שנשבע אם לא יתירו לו אין לו צד לקיים שבועתו אם לא יגרש אבל הנודר ואוסר עליו דבר פלוני אם לא יגרש הרי אפש' לקיים לו נדרו אע"פי שלא יגרש ויש הוכחא בדברי רבינו פרץ ממה שלא הצריך התרה אלא לנשבע ולא להזכיר נודר ועוד שכתב אך ערבון יתן אם ירצה שאין זה דומה לאונס עכ"ל והטעם הוא משום דכיון דבידו להפסיד הערבון ולא יגרש אין זה דומה לאונס ומתניתין הוא בסוף פרק השולח המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר משום נדר לא יחזיר כו' אמר רבי יוסי בר יאודה מעשה בצידן כו' מאי קאמר דקתני מעשי חסורי מחסרא והכי קתני כו' ופירש רש"י אבל נדר הוא שיגרשנה יחזיר כו' עד והוא הדין קונם פירות עלי אם איני מגרשך עכ"ל וכתב הרמב"ם בפי' המשנה אבל נדר לא יחזיר כו' עד מותר:
אבקת רוכל · חלק קע״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.