אבקת רוכל · חלק קע״ז סימן ב׳

והנני משיב מפני הכבוד שאם האיש ההוא קבל עליו נזירות שמשון לגרש אשתו מעצמו בלי שום אונס שאנסו שום אדם לקבל נזירות לגרש את אשתו הגט כשר ואפי' שכתבו הפוסקים בשם הרי"ף שאם נשבע לגרש צריך שיתירו לו כדי שלא יהיה דומה לאונס היינו דוקא היכא דאפשר להתיר לו ולא שיקרא אונס אלא דומה לאונס אבל בנדר זה שאין לו התרה הגט כשר וראיה ממ"ש הריטב"א ז"ל בתשובה מ"ה שהמגרש טוען שהגט בטל לפי שגירש באונס השבועה שנשבע לגרש ונתן גט קודם שיתירו לו המה שמצינו לרבינו פרץ שכתב אם נשבע כו' עד כדי לזרוזי נפשיה ומ"ש הר' פרץ לא כתבו לפי דעתי אלא שצריך כן לכתחילה עד וכן הסכים עכ"ל וכיון דהיכ' שהיה אפשר להתיר כשר בדיעבד אם לא התיר היכ' דהוי נדר שאין לו התרה מגרש לכתחל' דכל היכ' דלא אפש' בלא"ה כבדיעבד דמי: ועוד ראיה ממ"ש הרא"ש בפ"ד דנדרים והמרדכי בפרק שבועות שתים בתרא בשם רבינו האיי מי שנטל ספר תחנונים כו' ומי שיצרו גבר עליו וקפץ ונשבע שאשה פלונית לא תהיה אשתו לעולם ואח"כ מתחרט על שבועתו כו' כך ראינו שבדורות האחרונים אין כח באדם להתיר שבועה כלל אלא חייב לקיים ולגרש את אשתו עכ"ל הרי ששאר שבועו' אין להם התרה לדעת רבינו האיי כמו נזירות שמשון וכי היכי דבשאר שבועות לדעתו מגרש את אשתו ואינו נקרא אנוס הוא הדין נמי נזירות שמשון שאין לו התרה לא מיקרי אנוס: