ומכל זה נלמוד דמכ"ש לנדון שלפנינו שאין כאן לא עדי' ולא כתב יד אביהם דפטורים הם ואין להקשות הא אי הוה אבוהון קיים היה צריך לישבע להכחיש טענת השותף הטוענו טענת בריא וא"כ היורשים העומדים במקומו צריכים לישבע להכחיש שותף אביהם ומתוך שאינם יכולים לישבע דהא לא בקיאי במילי דאבוהן משלמי דאיכא למימר דלא אמרינן מתוך שאינו יכול להשבע משלם אלא בשבועה דאורייתא דומייא דנסכא דרבי אבא דעלה אתמר אבל בשבועה דרבנן לא והכא ליכא שבועה דאורייתא דכיון דלא בקיאי במילתיה דאבוהון אינם מודי' מקצת וליכ' הכא שבוע' דאורייתא ואפילו הוה בגוונא דהוו מחוייבים יורשים שבוע' דאורייתא וכגון דאמרין חמשין ידענא וחמשין לא ידענא לא אמרינן דלישתבעו יורשים ואם אינם יכולים לישבע ישלמו דלא אמרינן מתוך שאינו יכול לישבע משלם אלא בבעלי דבר ולא ביורשין וכדאיתא בפ' הנשבעין ויליף לה מדכתיב שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין היורשים:
אבקת רוכל · חלק קס״ט סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.