אבקת רוכל · חלק קס״ח סימן ג׳

תשובה נראה דשמעון פטור אפילו פשע בממון ההוא מפני שנשתתפו ביחד ולא אמרו אתה תקנה היום ואני אקנה למחר וכדאיתא בפ' חזקת הבתים אמר שמואל השותפין נעשין שומרי שכר זה לזה ופריך ואמאי שמירה בבעלים היא אמר רב פפא דאמר ליה שמור לי היום ואשמור לך למחר ואין לדחות ולומ' דהני מילי בשותפים שנשתתפו במשפט אבל אלו שלא נשתתפו אלא בדברים אע"פ שלדעת הראב"ד והרשב"א ז"ל נתקיים השותפות מ"מ לדעת הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' שלוחין ושותפין לא נתקיים השיתוף וכן לדעת הרמב"ם ז"ל שאין דין שמירה בבעלים תלויה בקיום השיתוף דאפי' אמר ליה אשקיין מייא הוי שמירה בבעלים כדאיתא בהשואל ולא גרע מה שאומר שילך לקנות והריוח יהיה לשניהם והלך וקנה והוא עומד בדבורו מאשקיין מייא וא"כ הוי שמירה בבעלים ופטור אלא שמאחר שהפרידו השותפות איכא למימ' אזלא ליה ההיא שמירה ואתיא לה שמירה אחרת שאינה בבעלים וא"ת כיון שמתחילה כיון שנעשה שומר על ממון זה הויא כבעלים כל זמן שלא הוציא הממון מתחת ידו אכתי שמירה קמייתא במקומה עומדת י"ל שאין הדבר כן אלא בעת שנפרדו מהשיתוף אזלא לה שמירה קמייתא וראיה מדתנן בפרק האומנין כל האומנים שומרי שכר הם וכולן שאמרו טול שלך והבא מעות שומר חנם הרי בהדיא שאף על פי שכשבא כלי זה ביד האומן היה שומר שכר עליו כיון שא"ל טול את שלך הלכה לה שמירת שכר מעצמה אע"פ שלא הוציא הכלי מתחת ידו א"כ הכא נמי בשעה שאמרו להפריד השותף אזלא לה שמירה קמייתא ואתייא לה שמירה שלא בבעלים והוי שמעון זה שומר חנם על ממון זה ופטור מגניבה ואבידה וחייב בפשיעה ועוד שלא פשע שמעון במה שנתן לתוך שקו של חבירו דכיון דשרוי עמו בבית היה רשאי להפקיד בידו דכל המפקיד על דעת אשתו ובניו של בעל הבית הוא מפקיד וה"ה על דעת בני ביתו כמ"ש הר"מ במז"ל בפ"ד מה' שאלה ופקדון וכיון שאם היה מפקיד בידו לא הויא פשיעה כשנתן לתוך שקו נמי לא הוי פושע הוא דמאחר דבחזקת נאמן היה אצלו כשהיה מוצא ממון שאינו שלו בתוך שקו מחזירו לבעליו ואין לומר שפשע במה שלא שמר ממון זה כראוי דכספים אין להם שמירה אלא בקרק' כדאית' בהמפקיד דהני מילי בימי חכמי התלמוד אבל לא בזמן הזה כמ"ש מוהר"י קולון ז"ל בשרש ו' אלא דמ"מ חשבינן ליה פושע משום דאע"ג דלא היה לו לשמור בקרקע מ"מ הו"ל לשמור כדרך השומרים שדרכם לזכור במקום שהניחו הפקדון ובשעה שרצה לילך בעל השק הי"ל לזכור שהניח שם מעותיו ואפשר שלא היו נאבדים וכל היכא שיש לתלות שמחמ' שינוי זה שעשה נאבדו המעות חייב באחריותן וכמ"ש מוהרי"ק ז"ל: