ונראה לי שדעת הרא"ש ז"ל הוא במ"ש שליח ששינה או שטעה בכל שהוא לא עשה כלום היינו במכר דכיון שהודיע שהוא שליח ושינה הרי לא מכר משל המשלח כלום ואין הלוקח יכול לומר שיתקיים המכר שהרי אין זה ביד השליח שירצה המשלח למכו' שדהו ולא מטריחנן ליה לפייסו במה שישלם מה שעיוות כיון שהשדה או החפץ אינו שלו אדליקני אע"פ שאמר שקנה למשלח יכול המוכר לומר קנה אתה לעצמך כי זו בידך היא אני המוכר ואתה הקונה ותחזיר לו מעותיו ומ"מ למד הטור מדברי אביו ז"ל דבמכר מיהת הוא מחלק בין הודיעו ללא הודיעו שהרי כתב כאן שאם הודיעו בטל המקח לגמרי לענין שליח ומשלח לא למוכר כדפרשית דמ"מ אומר קנה לעצמך מיהו צריך הוא לחזור ולקנותו מהמוכר בעדו ובשמו שמה שעשה בראשונ' נתבטל לגמרי ואח"כ יחזור השליח וימכור השדה למשלח בהסרת מה שעיוה אבל אם לא הודיע שהוא שליח אין צריך לחזור ולקנות מן המוכר דכיון שקנה סתם לעצמו קנה ונהי דבין הכי ובין הכי על השליח מוטל לפייס את המשלח מטעמא דפרישית דקנה ודאי שאני:
אבקת רוכל · חלק קס״ו סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.