הנה הוכחנו מכאן פשוט וברור שאפי' יתרצה הכהן לקחת פרוטה או שתי פרוטות במתנות אין מועיל כלום אלא היכא דאתו לידיה ואפי' יתן שיווים נראה שאינו מועיל כלום ואם היה יכול למוכרם אע"ג דלא אתי לידי' גם במתנות היה יכול לנותנם דמה לי מכר מה לי מתנה וכן נראה גם מלשון הרמב"ם ז"ל אם רצה הכהן למכור המתנות או ליתנם במתנה כו' מוכח בהדייא שהן שוין דאם איתא דיכול למוכר' אע"ג דלא אתו לידי' ואינו יכול לנותנם במתנה אלא איכא דאתו לידיה לא הוה ליה לערובינהו ומתנינהו אלא הוה ליה לפלוגי בינייהו כיון דלא שוו בדינייהו:
אבקת רוכל · חלק ט״ז סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.