כז ומ"מ יש לדקדק בדברי בעל העיטור כשכתב ודוקא באחרונה אבל בראשונה צריכין ב"ד לחשוב עמהם אי מיירי במינהו אבי היתומים כמ"ש האדון או מיירי דוקא במינהו ב"ד דלכאורה משמע דלא מיירי אלא במינוהו ב"ד דוקא שכך כתב וכיון דאיפסיקא הלכתא כאבא שאול באפטרופוס שמינוהו אבי היתומים צריך לחשוב עמהם במינוהו ב"ד אין צריך לחשוב עמהם כרשב"ג ודוקא באחרונה אבל בראשונה צריך לחשוב עמהם כו' משמע דאמינוהו ב"ד דאין צריך לחשוב עמהם באחרונה קאי וקאמר דוקא באחרונה אין צריך לחשוב עמהם אבל בראשונה צריך לחשב דאלו במינהו אבי היתומים כיון דאסיק אדעתין דצריך לחשב עמהם היכי שייך למימר ודוקא באחרונה אבל בראשונה צריך לחשב הא אף באחרונה אמרת דצריך לחשב גם הרב בעל מגיד משנה כתב דין זה בעל העיטור גבי אפטרופוס שמינוהו בית דין וכן משמע מדברי רבינו יעקב שכתב ולא מינה אותו ב"ד חייבין למנות אפטרופוס כו' וכתב הרמב"ם בודקין על אדם נאמן כו' וכאשר ימנו אותו צריכין ב"ד לחשוב עמו כו' נראה מלשונו דאמינוהו בית דין קאי ולישנא נמי הכי דייק שכתב אבל בראשונה צריכין ב"ד לחשוב עמהם ולכתוב המטלטלין כו' וכל דבר שיתנו בידם ומשמע דהכי קאמר וכל דבר שיתנו ב"ד בידם דאי לאו הכי הול"ל וכל דבר שיקבלו האפטרופוסים:
אבקת רוכל · חלק קנ״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.