וראיתו ששאלה זאת ששאל היורש ומליצו לחכמים יצ"ו שאלה גנובה היתה בשנותו את טעמו בכמה דברים הנוגעים לעיקר הדין א' שכתב ראובן שהודה בשטר שקבל מאלמנת שמעון קצת חפצים ופשט דברי' אלא שהחפצי' היו של לאה שהיא נתנתם ליתומה משלה ואין הדבר כן שאינה אלא אפטרופוסית ככתוב בשטר ולפי האמת אפי' אפטרופוסית אינה כמו שנוכיח בע"ה ב' שהשמיט שלא פירש שהיתומה מינתה אותו מורשה לקבל זכותה ג' שכתב וע"ז נתחייב להביא כתב חתום מהחכמים פ' ופ' שהתנא הנז' כתוב בכתובתה וזה תוספת דברים שהוסיף היורש ומליצו כמו שיראה בשטר הודאת המורשה הכתוב לעיל ד' שהשמיט שהביא שטר חתום מהחכמים ההם איך הודית אם היתימה שקבלה החפצים על התנאי ההוא ומסר להם הכתב ההוא החתום מיד החכמים ההם כפי התנאי ונתרצו האפטרופוסי' והיורשים ולא ערערו בדבר כלל עד אחר זמן ששמעו שמתה היתומה:
אבקת רוכל · חלק קנ״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.