אבקת רוכל · חלק קנ״ח סימן א׳

כו הובא לפני שטר א' זה נסחו ראינו אנחנו ח"מ שטר צואה שלוה מחמת מיתה הר' וילי אלובוש וכתוב בו שהניח ביד אשתו חפצי כסף וארגז עם נכסים מיוחדים שיהיו לנישואי היתומה בת בנו פלונית בתנאי שתבוא לדור פה ואם לא תבא לא תטול מנכסיו רק עשרה שולטאניש לבד וצוה שאשתו הנז' תהיה אפוטרופוסית ולא יצאו הנכסים מתחת ידה עד שתנשא היתומה ותבא לדור פה ומה גם ראינו שטר הרשאה שהרשית היתומה את הר' פ' לתבוע ולגבו' בעדה מאת הר"י הנ"ל כל זכות חלק ירושתה הנוגע לה מירושת זקנה הר"י הנ"ל והנה המורשה הנז' נתפשר עם זקנתה הנז' וקבל ממנה כך וכך בסך כך וכך לבנים והודה המורשים איך נטל החפצים הנז' מיד הפטרופוסית הנז' על מנת שכשתנשא היתומה הנז' יכתבו בכתובתה שאם תפטר בלא זרע יחזרו חמשה לאלפים ליורשיה מבית אביה ויען אמר ההורשה שכוונתו לשלוח החפצים ליד ר' תשובה נתחייב גם בעד ר' תשובה שלא יוציא מרשותו החפצי' הנ"ל עד שיכתבו תחלה בכתובתה התנאי הנז' וע"ז נתחייב להביא כתב חתום מפ' ופ' חכמי העיר ההיא ואם לא יביאנו נתחייב בחיוב גמור מעכשיו להחזיר לאפטרופו' החפצים הנז' או לפרוע חמשה אלפים לבנים ובפנינו עדים ח"מ אמר המורשה שמהכח המסור לו מהיתומה נתרצה בנכסים הנז' ומחל כל התביעות שיש לה על עזבון זקנה הר"י ויליאלוביש ומורשה הנזכר מסר ביד אם היתומה החפצי' ההם מדעת היתומה וכתב שטר על אם היתומה שנתחייבה לכתוב בשטר הכתובה התנאי ההוא באם תפטר בלא זרע של קיימא יחזיר הבעל ליורשיה מבית אביה חמשת אלפים הנז' שע"מ כן נמסרו בידה מצד יורשיה הנז' וחתמו בשטר ההוא שני חכמי העיר אשר נקבו בשמות בשטר הנ"ל וחזר המורשה פה ימסר בידי האפטרופוסים והיורשים השטר הנ"ל וסברו וקבילו ולא ערערו כלל אחר זמן נפטרה היתומה הנז' ולא הגיע לנשיאין ועתה קמו האפערופוסים הנז' ויורשי היתומה ותבעו מהמורשה הנ"ל שיפרע להם החמשת אלפים לבנים באומרם הם כי היא פשע בהוציאו מידו החפצים הנז' קודם שתגיע לנישואין ויכתב בכתובתה התנאי ההוא והמורש' השיב שהוא לא נתחייב כי אם להביא כתב חתום מהחכמי' ההם איך לא הוציא מידו החפצים ההם כי אם על תנאי ההוא וכן עשה והביא הכתב חתום כנ"ל וסברו וקבילו הכתב ההוא ונתפייסו בדבר ואין להם עמו דין ודברים כלל והיורשים ילכו ויתבעו חחפצים ממי שהם בידה ולא ממנו כי הוא כבר קיים תנאו וע"ז עמדו לפני ב"ד ופטרו ב"ד את המורשה והסכימו עמו בעלי הוראה: אחר זה הלך היורש ומליצו מורשה היורשים ואחרים וסדרו שאלה אחת זה נסחא ראובן שהודה בשטר שקבל מלאה אלמנת שמעון קצת חפצים ותכשיטין שעלו לסך מאה וכמה פעמים הודה שקבלם מידי לאה הנ' על מנת לכשתנשא רחל היתומה בת יהודה בנה של רחל הנז' שיכתבו בכלל תנאי כתובתה שאם תפטר רחל הנז' בלתי זרע של קיימא שיהיה מחוייב בעלה לחזור חמשת אלפים לבנים ליורשי זקנה אבי אביה ומפני שאמר ראובן שהיה רוצ' לשלוח החפצים למקום דירת היתומה הנז' ביד לוי נתחייב גם בעד לוי שלא יוציא מתחת רשותו החפצים ההם עד שיכתבו תחלה בשער כתובת רחל בפירוש התנאי הנז' וע"ז נתחייב להביא כתב חתום מהחכמים פלני ופלוני שהתנתי הנז' כתוב בכתובתה ואם לא יביא ראוובן הנזכר הכחב מהחכמים חתום כנז' נתחייב בחיוב גמור להחזיר ללאה הנז' או לב"כ החפצים הנז' או לפרוע חמשת אלפי לבנים תכף ללאה או לב"כ ע"כ החיובים הכתובים בשטר וראבן טוען ואומר שמסרם ליתומה ולאמה שאמר נכנסה ערבנית לכתוב התנאי בכתובת היתומה ולא הגיע לנישואין ונשארו החפצים ביד אמה עכ"ל השאלה והלך ושאל השאלה הנזכר מקצת חכמי העיר והשיבו שהמורשה חייב לפרוע יען כי הוא פושע אחר כל זה בא לפני היורש ומליצו מורשה משאר היורשים והראו לי הפסקים הנז' זה לפיטור וזה לחיוב ובקשו ממני שאחוה דעי כדי לסלק המריבו' וקטטות ונתרציתי בדבר מפני הרבא הנזכר: