תשובה וששאלתם האומר לחבירו הלויני מעות כו' אין זה הלוה יכול לתבוע כלום ולא מטעם התנאי שהתנא אם לא הבאתי לך המעות מכאן ועד יום פ' הרי הוא שלך ועבר הזמן דכיון שלא אמר הרי היא שלך מעכשיו הרי הוא אסמכתא ולא קנה ומנכה כל הפירות שאכל מפני שהיא רבית של תורה כמ"ש הרמב"ם פ"ו מה' מלוה ולוה והטעם הוא לפי שלא קנה עד שיכתבו לו את השטר דבמקום שכותבין את השטר לא קנה עד שיכתוב את השטר ואפי' היה במקום שאין כותבים שטר אם היה זה הקרקע של גוי אינו נקנה מן הגוי אלא בשטר וכן כתב הרמב"ם פ"א מהלכות זכיה ומתנה וכיון שהמלוה כתב השטר על שמו והחזיק בקרקע זכה אפי' לא עבר זמן הקצוב נאם הצעיר יוסף קארו
אבקת רוכל · חלק קמ״ט סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
