ומ"ש וכל אלו הדברים הם דרך הודאה לא דרך שיחה כ"ש שהם בכתב כו' עד דאינו נאמן כיון שכתב לו קודם אני חייב נתבאר ביטולו מתוך מה שכתבתי ומתוך טענות האפטרופוס כי בצדק כל אמרי פיו ומעתה תשובת הרשב"א שהביא אינו ענין לנ"ד ובאמת אינו יודע מי הכניסו להחכם מ"ר משה למשכוניה נפשיה לחשוב מחשבות לסתור טענות האפטרופוס ולעיולי פילא באתרא דליכא אפי' קופא דמחטא למהדר בכל טצדקי להרים דגל ה"ר אליא ולחייב ליתומים ורז"ל לימדנו להפך בזכות היתומים לטעון טענות בעדם אפי' בדרך רחוקה קצת כההוא אפטרופא דפרק שני דייני גזרות ומה נפלאה דעתו ממני נשגבה לא אוכל לה שכתב עוד ואני אומר דטענת נאנסו לא היה יכול לטעון בב"ד שאי אפשר שיהיה אונס במאה ככרים עופרת אלא בפני עדים וצריך ראיה כו' יש להשיב עליו שטע' אותם בספינה ונטבעה או נשבית ובשעת טעינה בנמל אינו הכרח שימצאו שם יהודים:
אבקת רוכל · חלק קמ״ז סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.