ראשונה כתב דכתבי ה"ר משה הוו בהודאה בכתב ידו בתוך זמנו שגובה מן היורשים דלא טענינן להו טענת פרוע כיון שהוא תוך זמנו וכתב וז"ל וא"כ בנ"ד אלו הכתבים שכתב ה"ר משה לא גריעי מכתב ידו דאם פ' כתב לפ' שבמקום אחר אני אשלח מנה שיש לך בידי למה לא יהא נחשב כאלו כתב אני פלוני לויתי מפ' מנה והרי בכתב האחר כתוב כי בחשבון ה"ר אליה שולח המאה ככרים עופרת ושהוא מחלה פני ה"ר יוסף שימסרם בידו וכן בכתב שכתב להר' יוסף אמר שכתב לו כך עם ה"ר שלמה ביסודו שיתן לידי ה"ר ברוך המאה ככרים עופרת ועתה ידע שה"ר ברוך בא ממצרים ולא נתן לו דבר שהלבשת אותם המאה ככרים שילבישם בפני עצמם וישלחם לו וגם שכ' שילבישם לו וישלחם לו היה מפני שבא כבר ה"ר ברוך ולא היה מי שיקבלם בעדו ולכן ישלחם לו כי הוא יתנם לה"ר אליה כי כן הוא משמעות הענין שכתב כי מפני שבא ה"ר ברוך ולא נמסרו בידו הוא ישלחם לו כי הוא הוא יהיה במקום ה"ר ברוך כי לא רצה להאמין אותם ביד שום אדם אלא ביד ה"ר ברוך כי ה"ר אליה כן צוה לו שימסרם בידו ואילו היה מוסרם ביד אחר היה פושע בזה ולכן לא רצה שישלחם לו עכ"ל:
אבקת רוכל · חלק קמ״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.