אבקת רוכל · חלק ק״מ סימן ח׳

ואם נתנם לו בתורת פקדון פטור אפילו מגניבה ואבידה ומה שהניח החצ"אל שהיו בו המעות והלך ללון בשכונת היהודים לא הוייא פשיעה שכן דרך רוב הסוחרים באים מכל קצוי העולם למצרים ואפילו תימא דהוייא פשיע' הרי התנה עמו שיעשה במעותיו כמו שעושה בשלו וכל תנאו שבממון תנאו קיים ומי שאומר שהיה לו להניח' תחת הקרקע כדין התלמוד לא סיימוה קמיה דכיון שנתן לו רשות ללכת לארץ מרחקים לאו לאנוחינהו תחת הקרקע הפקידם אצלו ותו שהרי נתן לו רשות לעשות בהם כשלו כפי מה שבא בשאל' ובר מן דין ומן דין כיון שהאידנא לא שכיחי גשושאי אם שמר כדרך השומרים פטור ואין זה פשיעה לחייב עליה שומר חנם ולא אונס לפטור שומר שכר דאין שום גניבה קרויה אלא דליסטים מזויין וכ"כ רש"י ותוס' בפרק הגוזל עצי' אלא שהדבר ברור אצלי שאין מפקיד ממון ביד חבירו להוליכם לכל מקום שירצה ולעשות בהם כשלו מבלי הנאה ולכן בריא לי שנתנם לו בתורת עסקא למחצית שכר דהוי פלגא מלוה ופלגא פקדון ונתן לו שכרו כאשר תקנו חז"ל אי נמי שאמר לו טול רביע הריוח או שלישו בשכרך אם יש לו עסק אחר אין בזה חשש רבית וזו היא עסקא האמורה בתלמוד והדין בהם שאם נאבד העסקא או נגנבה כולה או מקצתה מפסיד בעל המעות החצי שהוא פקדון וגובה מחצה שהוא מלוה וזה דבר ברור וכתבו הרמב"ם בפ"ו מה' שלוחין ושותפין וז"ל והיאך יעשו אם רוצה שיהיה השכר או ההפסד לאמצע בשוה יתן למתעסק שכרו שבכל יום ויום כפועל בטל של אותה מלאכה שבטל ממנה ואם היה לו עסק אחר כו' אפילו העלה לו דינר בכל ימי השותפות דיו ואם פחתו או הותירו יהיה לאמצע בשוה ואע"פי שכתב הראב"ד ולמה לא יהיה לו כשומר שכר על הפקדון והלא נטל ממנו שכר כפועל בטל עכ"ל: