אבקת רוכל · חלק י״ד סימן ט׳

ומ"ש מר עוד וז"ל ועוד דלפירוש דברי כ"ת יש לנו לומר דנוסח המי שבירך כך הוא כו' עד ניחוש במי שבירך לצער את המברך עכ"ל כ"ת איני יודע היכן ראה מר בדברי שהמי שבירך עיקרו בחול לומר שהשי"ת ישלח לו רפואה ועל זה אין לשנות בשבת שזה דבר שלא נמצא בדברי כלל כי לא כתבתי רק שהמי שבירך נסח קבוע לאומרו לכל מתנדב תרומת ה' כו' ואדרבא אני אומר שהמי שבירך בקבע הוא עיקר קביעותו יותר מבחול שהרי בשבת איכא עולים טובא ולכלם מברכים דברוב המקומות כל העולה בשבת מתנדב ומברכין אותו ועוד שכל הנדבות הצריכות לצרכי צבור ועניים ופדיון שבויים מתנדבים אותם בשבת ומברכים למתנדבים וכיון שלא באתי ללמוד שבת מחול כדקא סלקא דעתיה דמר אזלא ליה ג"כ קושיא זו את זה כתבתי בטורח מיעוט הפנאי רק למלאת רצון כ"ת רצון שמים ואם קצרתי עמך הסליחה נאם הצעיר יוסף בכמוהר"ר אפרים קארו זצלה"ה