ולכן לע"ד לצאת ידי שמים ולהסתלק מן הספק טוב שיתרצו ותעשה פשרה ביניהם על זה בענין הריוח ואם לא יתרצו בפשרה ישבע הנשבע שלא היה התנאי בשכר טורחו רק על עסק השליחות לא על עסק השותפות שהרי כתב הרמב"ם בפ"ו מהלכות שאלה ופקדון טען הנפקד תנאי היה בינינו שלא אצטרך לשומרו כדר' השומרי' והמפקיד אומר שלא היה שם תנאי אע"פי שהפקיד אצלו בעדי' נאמן לומר תנאי היה בינינו מתוך שיכול לומר שמרתי כדרך השומרים ונאנסו לפיכך ישבע שלא שלח בו יד ושאינו ברשותו ושהיה זה התנאי ביניהם וכן כתב הר"ב טור חשן המשפט בסי' רצ"ו אבל הראב"ד השיג על זה וכתב כיון שהעדים לא שמעו התנאי איך יהיה נאמן לומר תנאי היה בינותינו וכיון שהפקיד סתם ביניהם הרי זה נעשה שומר גמור והוא מודה שפשע ומה לו לשקר במקום עדים לא אמרינן:
אבקת רוכל · חלק קל״ט סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.